למה להתחתן

שלום לך.
באמת, שאלה חריגה, למה להתחתן. רצון קצת ´הפוך´ משל כל העולם. מצחיק שהשאלה הגיעה אלי – גם אני שאלתי אותה, אבל מעמדה אחרת לגמרי.
אני מאוד רציתי להתחתן (וב"ה זכיתי בגיל עשרים ואחת). לא ידעתי להסביר את הרצון שלי וזה הפריע לי, כי רציתי לעשות את התהליך הזה לא רק בגלל הלב אלא גם בגלל השכל. הסתובבתי וחיפשתי תשובות.
היו תשובות מסוג ´אתה לא רוצה ילדים?´ או ´זו מצווה´ ועוד כל מיני כאלה. תשובות אלה לא סיפקו אותי. חיפשתי תשובה אחרת.
היום, כשאני נשוי כבר כמה שנים, אני קצת מתחיל להבין מדוע היה קשה לענות לי ואיזו תשובה חיפשתי. בכל אופן, אומר לך לפני מה שאני מסוגל לומר היום את מה שענו לי אז – התשובה הראשונה הייתה של בחור מבוגר שלא הצליח (או לא ניסה) למצוא את זיווגו בשלב מוקדם וכאשר שאלתי אותו את השאלה הזו, למה הוא מנסה עכשיו, הוא ענה לי שהוא לא יודע להסביר את זה, אבל כל המבוגרים שלא התחתנו הם אנשים קצת עצבניים, קצת משונים, ועל פי היכרותו אותם לא בגלל שהם היו כאלה הם לא התחתנו אלא להיפך, בגלל שהם לא התחתנו הם נהיו כאלה. זו הייתה תשובה מעניינת שעזרה לי להבין קצת את הנקודה שאכתוב לך בהמשך. התשובה הנוספת והאמיתית הייתה שפשוט אי אפשר להסביר את זה.
היום, אחרי הנישואין, אני יכול לומר קצת יותר, ואני מקווה שהדברים שאכתוב יעזרו לך.
העניין בנוי משתי נקודות, משני כיוונים:
איך מסבירים לעובר מדוע להיוולד? מה הוא ירוויח מזה? בבטן אימו יש לו הכל – הוא מתפתח, ניזון, שומע, מרגיש – בשביל מה לצאת החוצה?
באמת, בשביל מה?
יש שלבים שאנחנו עוברים בחיים לא בגלל רווח ´כמותי´ זה או אחר אלא רווח ´איכותי´, ורווח כזה אי אפשר להבין לפני שמרוויחים אותו. האדם עד נישואין מתפתח. כמובן, אין סוף להתפתחות הזו, אבל בכל זאת, אחרי שלב מסוים ההתפתחות של היחיד עם החברה היא מוגבלת וכדי להמשיך את התפתחותו בצורה נכונה הוא צריך ´מקום עבודה´ אחר, חיכוך ברמה אחרת, שגורם לו לגלות בעצמו דברים חדשים. אני ראיתי ורואה את זה על עצמי. המון עבודת מידות, המון תובנות, מתבררות לי על עצמי ועל העולם דווקא בעקבות הנישואין. זהו קשר שאין כמוהו והוא נותן לשותפים בו, במידה והם רוצים ומבינים את התהליך, דברים שהם לא יוכלו למצוא בשום מקום אחר. באופן טבעי אנחנו ´נדחפים´ בעקבות כוחות הגוף ולחצי החברה לתוך העולם הזה, ומי שלא נדחף בעצם מונע את המשך ההתפתחות שלו ומגיע למצבים שונים בהתפתחות. כפי שהעובר בשלב כלשהוא, מסיבה לא ברורה, מתחיל להזיק לעצמו ברחם אימו, כך גם אנחנו, בשלב כל שהוא בהתפתחותנו, חייבים לעבור למקום אחר, למקום עבודה עצמית והתפתחות אחר, כדי לשמור על בריאותנו.
זהו כיוון אחד.
הכיוון השני הוא נכון ומגיע מכיוון ´אחר´.
התהליך הבריא בעולם שבו האדם מוליד ילדים הוא דרך נישואין. זהו הדבר הבריא ביותר לילד, להתפתחותו וכו´. צריך להבין שהדבר הזה, הילודה, אינו דבר קטן ומשני בחיינו. החיים שלנו, אם נרצה ואם לא, מוגבלים בארכם. איננו חיים לנצח. מה שיישאר מאיתנו זה מה שהשארנו באמת. עבודה שעשינו, מעשים טובים וכו´, כל אלה יישארו, אבל ברובד הכי משמעותי אפשר לומר שמה שיישאר מאיתנו זה האנשים שנשאיר אחרינו, האנשים שממש בנינו, הילדים שלנו. דרך הילדים, באופן הזה, אנחנו מתקשרים לנצח. שוב, הקשר הזה קיים באופן אחר גם, דרך מעשים אחרים וכו´, אבל זוהי איכות אחרת לגמרי, רמה אחרת לגמרי, כשמדובר על העמדת דורות. עוצמה וכוחות שאין בשום דרך אחרת. לכן, בגלל שמדובר בדבר גדול כל כך, קשה להסביר אותו, להבין אותו בשכל – הוא גדול מהשכל. השכל הוא מוגבל, בעוד הנצח הוא אין סופי.
אם שמת לב, כתבתי משני כיוונים, כיוון ההתפתחות האישי שלך וכיוון ההתפתחות שלך לקראת העולם, לדברים שהם מעבר לחיים הפרטיים שלך. נכון, אין לי ספק שגם היום את מנצלת את זמנך, אבל אולי אלו סדרי עדיפויות שאינם נכונים? אין ספק שהנישואין יפריעו לחלק ואולי אפילו לרוב עיסוקייך, אבל אולי הם יותר חשובים, ולא רק לעולם אלא לך, לעצמך? העובדה שתצטערי בעוד כמה שנים מצביעה על משהו. לא? אני חושב שהצער הזה נעוץ בשורשו בדברים שכתבתי כאן.
כמובן, אי אפשר להתחתן בלי רצון ואם מה שכתבתי ודברים אחרים ששמעת לא עוזרים לך אני חושב שכדאי לך לפנות לייעוץ כל שהוא ולנסות לברר מה מעכב אצלך את הרצון הטבעי הזה. לא נראה לי שכדאי להתחיל את התהליך בלי רצון, למרות שאולי, כמו שקורה לפעמים, כשנמצאים בתוך התהליך פתאום הלב ´נפתח´ לעולמות שהוא מעולם לא הכיר, כך שאולי. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il