שאלה
אני מאוד מתעניינת בדרכו של רבי נחמן מברסלב אבל כל פעם שאני שומעת איזה שיעור או קוראת איזה מאמר חייב להיות שם איזו אמירה או משפט שישר מרתיעים אותי. למשל שמעתי שיעור שלך באינטרנט שבו אמרת שצריך להאמין בצדיק עצמו וכן במאמרים שונים קראתי שיש לבקש מהצדיק דברים למשל בקבר באומן לבקש ממנו וזה מאוד מפריע לי כי היחיד שאני מאמינה בו הוא הקב"ה, אך ורק הוא, אמנם אני מאמינה שהוא נתן חוכמה בתלמידי חכמים שיתנו לנו עצות וינחו אותנו אבל מפה ועד להאמין בצדיק?! כמו כן בשיעור שלך אמרת שרבי נחמן ראה את המחלות שלנו ונתן לנו את התרופות, ולעניות דעתי זה נראה לי כאילו מייחסים לצדיק יותר ממה ששל, הוא לא נתן כלום [במחילה כי הוא אכן היה צדיק גדול] אלא הקב"ה נתן הכל בתורת אלה שהצדיקים ותלמידי החכמים הם האירו לנו נקודות מסויימות מתוך התורה "אין חדש תחת השמש" זה לא המצאות של רבי נחמן ואם זה כן זו בעיה גדולה כי אז זה כבר לא כל כך ללכת בדרכי התורה!
בקיצור מה שמפריע לי זה שמשתמע מכך [בוודאי שזה לא כך וכנראה לא ירדתי מספיק לעומק הדברים] שיש ח"ו כמו ריבוי אלוקות. שמייחסים לו תכונות של הקב"ה ח"ו
מצטערת על הסירבול ותודה מראש
תשובה
אמונה בצדיקים היא מיסודות היהדות ולפי הרמב"ם היא עיקר האמונה (להאמין רק בקדוש ברוך הוא גם הגויים מאמינים, וראינו מה שווה האמונה של הישמעאלים, למשל ומה אפשר לעשות בשם האמונה כשאין אמונת חכמים)
וכן דיבר פעם אחת רבינו ז"ל בענין זה ואמר: "אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם כשמתקרבין לצדיק האמת שבדור. כי קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם (כמו לפני מתן תורה, למשל) יכולים להתקרב להשם יתברך בעצמו, אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם, אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן כי אם כשזוכין להתקרב אליו" (חיי מוהר"ן רצ"ט).
וכן מובא ענין ההתקשרות בדבריהם של גדולי ישראל בכל הדורות, ונביא כאן מעט מהם:
"הנביאים והחכמים מוכנים לקבל החכמה והנבואה, עד ש ב א מ צ ע ו ת ם יושפע השפע ההוא על המוכנים (לכך) מבני דורם" (דרשות הר"ן דרוש שמיני)
"אשרי תבחר ותקרב" (תהילים ס"ה ה') - ידוע, שהצדיק בעולם הזה הוא כמו צינור, שבו יורד השפע מלמעלה בזכותו, ו מ מ נ ו י ו ש פ ע ל כ ל ה ע ו ל ם " (חיד"א ב"יוסף תהילות") וזהו ממש דברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן תורה ר"מ): "כ ל ה ה ש פ ע ו ת
ו כ ל ה ד ב ר י ם ה ם ב א י ם ר ק מ צ ד י ק ה א מ ת".
וכן כתב המלבי"ם אודות מעלת שמואל הנביא (שמואל א' י"ט): "הוא היה המקור שממנו שאבו. הוא היה הנר שממנו הודלקו נפשותיהם באור האלוקי הגדול". וכן ביאר במקום אחר (מלכים ב' ב'): "דרך האור האלוקי להתפלש דרך המאורות הגדולים אל הקטנים. וכל שימצא מאור יותר גדול, יתפלש האור עליו, עד שהוא יעשה צינור ואמצעי להריק על ידו על הכוכבים הקטנים, כמו שתקבל הארץ אור השמש בלילה באמצעות הירח".
וכתב הזוהר הקדוש (השמטות השייכים לחלק ראשון דף ט"ו עמוד ב' בשם "ספר הבהיר"): "יש לו לקדוש ברוך הוא צדיק אחד בעולם, וחביב לו, מפני שמקיים העולם כולו, והוא יסודו והוא מכלכלו ומצמיחו ומגדלו ומשמחו, והוא יסוד הנפשות כולם"!
כמובן שאין המדובר דווקא בצדיקים החיים עימנו בגוף בשר ודם דווקא, כי אם בכל נ ש מ ו ת הצדיקים, וכן ביאר רש"י את הפסוק (תהילים ט"ז): "טובתי בל עליך. לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם", פירש רש"י: "טובות שאתה עושה לי, לא עליך הם לגמלני, כי לא בצידקתי אתה מיטיב לי, אלא בשביל הקדושים אשר המה קבורים בארץ, האדירים אשר כל חפצי - בם, וכל צרכי נעשים - בשבילם (בגללם ובגלל זכותם)".
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם