שאל את הרב

למה לא רואים תוצאות לתפילה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 23/08/05 00:22 יח באב התשסה

שאלה

רבנים, אחים ושותפים לצרה:

בימים האחרונים התפללנו כולנו, באמונה שלמה לבורא עולם לביטול גזירת הגירוש שלפי כל ההוכחות היא הינה גזירה שבאה לעורר אותנו לחזרה בתשובה (דווקא אריאל שרון ודווקא בימים אלו של שלושת השבועות ותשעה באב). לי לפחות היה ברור שהכל נסיון משמים ושגם זה יסתיים בסוף.

מה שקשה לי בכל הסיפור זה שהסוף הוא איננו הסוף לו התפללתי, וגם לא הסוף לו התפללו מאות אלפים מעם-ישראל.

כאשר שאלתי מורה מביה"ס היא סיפרה את הסיפור המפורסם (והכ"כ צפוי) של נחום וקסמן ("לאבא מותר גם לומר לא!") ועוד הוסיפה ש"אף תפילה אינה נמחקת אלא מועילה לדבר אחר".

אבל אני לא התפללתי עבור דבר אחר- אני התפללתי עבור גוש קטיף!

האם לא נאמר "תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"? והיו כ"כ הרבה תפילות, וכ"כ הרבה צדקה נעשתה בזמן האחרון, וכן-גם תשובה עשינו בעניין הניתוק מעמ"י (פנים מול פנים, מאהל ההידברות....), ונכון- זה לא מספיק, אבל נאמר על בורא עולם שהוא רחום וחנון, אז מדוע לא ענה למאה אלף איש הזועקים אליו מהכותל? הרי אנחנו כבר הבנו את מטרת הגזירה, ומדוע באה!

אז אם תשובתכם היא שכנראה הגזירה היתה צריכה להתקיים בכל זאת, מה הכח של האדם בעולם? האם התפילות אינן אלא בגדר "המלצה בלבד"? ואין לי כח, כאדם מאמין, לבקש על דבר שמציק לי, והדבר אכן יענה בחיוב?

לסיום אני רק רוצה להעצים את השאלה בסיפור אישי:

סבי, אדם צדיק, ניצול שואה שידע המון סבל בחייו, נפטר לפני כשלושה חודשים מאירוע מוחי לאחר חודשים ארוכים במצב קשה בבתי חולים.

אני ומשפחתי התפללנו לבריאותו המון!, כמה דמעות נשפכו, כמה פרקי תהילים נאמרו, ואדם הצדיק הזה, (סבא שלי!), נפטר בייסורים קשים.

אני מבקשת שתענו לי תשובה אמיתית (כי לי כבר אין כח לתשובות כמו: "אנחנו לא יכולים לדעת את השיקולים של הקב"ה"), כי אני מאמינה שיש לתפילה כח, השאלה היא מדוע אני לא רואה תוצאות לתפילות שלי?

בתקווה לבשורות טובות ולגגאולה קרובה...

ותודה רבה!

תשובה

שלום לך יקרה!
השאלה שאת שואלת מאוד חשובה וחשוב לשאול ולברר ולא להמשיך הלאה. אני אומר לך את האמת, גם לי מאוד קשה עכשיו, יש לי המון שאלות ותהיות באמונה, ולכן אני מקווה שתשובתי תספק אותך.
אני כותבת לך כיצד אני מרגישה, כיצד אני מנסה להמשיך הלאה עם כל הקושי, ואני מקווה שדברים היוצאים מהלב, נכנסים ללב.

אני רוצה לפתוח בסיפור שאני מאוד התחברתי אליו וקראתי אותו באחת ההפגנות שנערכו נגד ההתנתקות -
ילד קטן אחד עומד על רציף הנמל, מתלהב ומנופף לעבר אוניה ענקית שזה לא מזמן הגיעה. מישהו עבר שם וקצת מופתע שאל את הפעוט:
- למי הינך מנופף, ילדון?
- לרב החובל. ענה לו הילד.
- תפסיק את השטויות, חמודי! וכי אינך מבין שרב החובל לא מסתכל על ילד נאיבי שכמוך?
- בודאי שהוא כן מסתכל, ענה הילד בטון גאה... כי רב החובל הוא האבא שלי!

אנו בניו של בורא העולם, בורא שרוצה להעניק לנו שפע, ממנו נוכל לקבל שפע, חיות ואנרגיה בצורה ישירה ונבונה.
כדאי לנו לנופף לעבר האבא האוהב ולדבר איתו יום יום בשפתנו אנו, ליצור איתו קשר ישיר. הוא רוצה שנפנה אליו.

זוהי בעצם המטרה של התפילה - ליצור קשר ישיר עם הבורא שלנו, לנופף לו בכל בוקר לשלום. הקב"ה רוצה לתת לנו הזדמנות לקבל ממנו את מה שיש לו להעניק לנו.
נכון, כפי שכבר כתבת, לא תמיד אנו רואים את התוצאות במקום, אבל בגלל זה נכחיש את הקשר שלנו לאבא שלנו? הרי אלה דברים שלא בשליטה שלנו.

האם ילד יכול לומר להוריו שהם כבר לא הוריו מכיוון שלא קנו לו מתנה? הרי אין זה אפשרי!!!
לכן, נשארה לנו האפשרות הכמעט בלעדית, להמשיך ולהדק את הקשר, כי אנו מאמינים שהקשר לבורא העולם "משתלם" בסופו של דבר, האמונה שלנו אומרת שהכל לטובה, אולי עכשיו לא רואים זאת, אך אנו מאמינים בזאת.

כמו שגלי הרדיו המשודרים מכל העולם, קיימים למעשה בכל מקום אבל אינם נשמעים לנו אלא בעזרת מכשיר מתאים ומחובר,
כך עלינו לדעת "שאין אתר פנוי ממנו ואין עוד מלבדו", הקשר לבורא העולם אי אפשר לנתקו, הוא נמצא בכל מקום בעולם ובתוך ליבנו פנימה, וכמובן, רוצה רק בטובתינו.
עלינו לחשוף את אותם תדרים ולשכלל אותם, כך שנזכה להנות מאותו תדר שהתגלה לנו.

כך גם בקשר להתנתקות. עם ישראל וביוחד הציבור שלנו "עלה על תדר חדש", תדר של תפילות, של עוצמה, של פעילות של נוער ומבוגרים. תדר של אמונה עצומה. שגם כיום, כאשר אנשי נצר חזני יושבים בעיר אוהלים, הם הציבו שם שלט האומר: "ה' הוא האלוקים". איו עוצמה של אמונה...
האם היינו מגלים אותה אם לא היתה התנתקות? מתי עם ישראל התפלל כל כך הרבה לבורא העולם? מתי התלכדו כל כך הרבה אנשים להגן על ארץ ישראל, והמחישו לכל העולם עד כמה אנו קשורים לארץ שלנו?
כן, כל זה קרה דווקא במצב שנראה הכי קשה, שאי אפשר להמשיך הלאה.
אבל הם ואנחנו ממשיכים ונשתדל לשכלל את אותו תדר חדש ולראות כיצד בורא העולם מתגלה אלינו.
עכשיו נוער רב, כמוך, מברר לעצמו את האמונה שלו, שואל שאלות ומקבל תשובות וממשיך להאמין. זוהי גדולה ענקית, להמשיך ולהאמין למרות מה שקרה, כי אנו יודעים שזהו רצונו יתברך, עלינו דרגה, טיפסנו עוד שלב בעבודת ה', שזוהי כל מטרתינו בעולם.

נכון, קשה לנו, קשה מאוד, המצב נראה כל כך עגום, לכאורה נראה שהתפילות לא התקבלו, העולם ממשיך לנהוג כסידרו למרות שאנשים רבים כעת ללא קורת גג, אבל הם ממשיכים להאמין, וגם אנחנו נמשיך לברר ולהאמין שיש כאן מהלך אלוקי שאנו לא יודעים את סופו, אך ברור שאנו באמצע "הצגה" מאוד מעניינת והבמאי לא מגלה לשחקנים את הסוף, אך ההצגה נמשכת ובסוף נגיע לשיא שבו כולם יעצרו את נשמתם, המתח בקבל יגבר, ועם המון סבלנות ותקוה, התגלה הסוף הטוב שלו כולם יחלו.

אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות בשביל להשלים את התשובה:
אנחנו צריכים לשאול את עצמינו מהי בעצם מטרת הגזירה -
אם מטרתה היתה כדי שנתפלל ונמנע את הגירוש, אז באמת עלינו לחכות ולראות כיצד הכל מוביל לטובתינו, יש איזושהי טובה בכל המהלך הזה.
אבל אולי מטרת הגירוש היתה שנתפלל ביתר עוצמה לרבונו של עולם, אזי הושגה המטרה, התפילה היא התכלית של הגירוש.

דבר נוסף, יש לנו בעולם בחירה חופשית, תארי לך שבכל פעם שהיית מתפללת, התפילה היתה נענית באופן מיידי, איזה עולם היה לנו? היית רוצה להמשיך לחיות כך, בלי אתגרים? בלי רצונות?
ה"זוגיות" עם הקב"ה היתה באיזשהו שלב הופכת לבעיתית, תקשורת לקויה, אחד מבקש השני ישר נותן? לא, צריך נתינה משני הצדדים, השקעה ומסירות.

המקרה של סביך בהחלט קשה וכואב, כאשר אדם נפטר מן העולם הכאב עצום. אך אנו מאמינים בני מאמינים צריכים להיות חזקים ולדעת שסביך עבר לעולם שכולו טוב, עולם טהור, עולם שאין בו סבל. עלינו להתפלל שנשמתו תנוח בשלום על משכבה ושימליץ יושר בעד משפחתכם ובעד כל עם ישראל.

את צריכה להמשיך בעוז קדימה, ללכת בדרכיו האמיצות. כך תרככי את הכאב, כי את פועלת והולכת כפי שהוא מצפה ממך.

שלא תדעו עוד צער,
רעות

המון כח, שמחה וחוזק,
כמובן, אם יש לך עוד שאלות, רצון לברר עוד,
אשמח מאוד לנסות ולענות עוד,
בהצלחה,
רעות
yohi253@walla.com

לשואלת - ראי גם:
עשיתי שירות בגוש, למה???
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?title=עשיתי שירות בגוש, למה????

כתבות נוספות