שאלה
כבוד הרב
בבקשה תענה לי דחוף - למה לא ללכת לפאב?
בשבוע שעבר באו כמה חברה ואמרו לי להצטרף אליהם לתפוס ראש טוב באיזה פאב. הלכתי איתם עם חברה שלי ושתינו טקילות ובירות ורקדנו עם בנות וצחוקים.
וכאן באה השאלה. אני יודע שהערב יקראו לי שוב ללכת לפאבים ולצחוקים ואני לא בטוח שארצה. אבל הלחץ יהיה גדול ואני צריך סיבות חזקות לעמוד מול החברה.
מה קרה?
אחרי שעזבנו את הפאב וחזרנו הביתה, לא היה לי כל כך טוב בלב. הסתכלתי על חברים שלי והחברות שלהם, ואחרי כל הצחוקים ראיתי שכולם כמוני. הכי מבזה זה היה לראות את אלה שתו קצת ודיברו שטויות וגסויות ועלבונות לחברים הכי טובים שלהם. ואלה שהשתכרו - חבל על הזמן.
אבל מה. הכי גרוע היה כשהסתכלתי על הפנים של חברה שלי. זה לא שהיא לא היתה על הגובה. היא היתה נראית לי כל כך אומללה.
מה זה כאב לי?
אני כל כך אוהב אותה ורוצה שיהיה לה טוב, ולא היה.
תסביר לי כבוד הרב, למה? למה למרות כל הכיפים והראש הטוב עם כל החברה למה בסוף לא נשאר טוב בלב?
אני רוצה להבין מה קרה ולהחליט.
תראה. מהשאלה אתה רואה שאני לא מהדתיים הכי גדולים בעולם. אם ההורים שלי ידעו שהייתי בפאב - הם כל כך יצטערו. אבל אני כבר מספיק גדול, ומזמן אני עושה מה שבראש שלי והעיקר שלא ידעו.
אבל אם תשתכנע אותי אני לוקח את עצמי בידים. - אני מתחייב לך להיות גבר אמיתי. אני, בעזרת השם, אעמוד בנסיון. אני לא אלך לשם יותר לעולם. לעולם. לעולם.
אמן.
אה. ובקשה קטנה - תברך אותי שאם אקבל על עצמי - אצליח לעמוד בנסיון!
תודה גדולה גדולה גדולה.
תשובה
בס"ד
תשמע חביבי.
אני לא כל כך מכיר פאבים אבל מהשאלה שלך אני מבין שהעיקר בפאב זה מוזיקה, צחוקים, בירות ובנות.
{[א- צחוקים]}
זה כיף לאלה שצוחקים, אבל שים יד על הלב. הרי כמעט תמיד זה על חשבון מישהו אחר שנמצא שם או במקום אחר.
וזה כלל גדול בעולם. כשאדם נהנה על חשבון מישהו אחר. אולי הוא 'גדול' באותו רגע אבל אחר כך רודף אותו הצער של השני והוא מוצא את עצמו בעוגמת נפש. הוא לא תמיד יודע מאיפה הצער הזה בא לו - אבל כשהוא משתחרר מכל האוירה של הפאב - הכל צף.
זה לא שאי אפשר להנות ולשמוח בלי להעליב מישהו. אבל כל ההנאות שבאות בלי קדושה - הם בדרך כלל על חשבון מישהו אחר שמשלם מחיר כבד. כל הנאות שבקדושה - הם לא על חשבון מישהו כלל וכלל - רק להטיב לאחרים. ואם זה קדושה ובא על חשבון מישהו אחר - זה לא קדושה. זה "טומאה שמחופשת לקדושה".
{[ב- בירות וטקילות]}
למה בתוך הפאב יש הרבה מוזיקה ואורות מרצדים ובירות ומשקאות משכרים? יש לכולם מטרה להשכיח את המציאות האמיתית.
כל מה שהפאב מציע לך - זה לקחת אותך למציאות של דמיון על גבי בירות וטקילות. והמהדר במצוות לוקח גראס וכדורי אקטאזי. אני לא שוטר אבל - הכל דמיון.
וזה גם כלל חשוב שצריך לזכור. תמיד תמיד תמיד אחרי כל הדמיונות צריכים לנחות לקרקע המציאות.
זה כמו מטוס. כמה שמטוס יגביה לטוס, וכמה דלק שיש לו בסוף תמיד תמיד תמיד הוא צריך להגיע לאיזה שדה תעופה ולנחות.
תמיד הוא צריך לחשב כמה דלק יש לו שיוכל לשוב.
תמיד צריך לחשב לאיזה שדה הוא יכול להגיע?
איפה יקבלו אותו?
איפה שדה הבית שלו?
מה הקשר עם שדה התעופה המארח?
אולי לא יתנו לו לנחות?
תמיד הוא צריך לחשוב - מי יקבל אותו לנחיתה?
גם עם שדה הבית שלו הוא צריך לנהוג ביושר.
זה נכון שכשהוא באויר הוא יכול לצפצף על מגדל הפיקוח ולעשות (כמעט) כל מה שלבו חפץ. אבל כשהוא מבקש רשות נחיתה יבואו איתו חשבון על הכל - אז יודיעו לו אם הוא יכול לנחות ובאיזה מסלול ובאיזה מחיר ומה הוא יקבל על שגיונותיו.
כך זה בטקילות.
כמה שתפליג עוד ועוד גבוה בדמיון לא תשיג כלום באמת. שני כדורים או שלוש כדורים לא ישנו את המציאות. אפילו עשר בקבוקי בירה! לא יעשו אותך מאושר באמת!. רק מה? טסת יותר גבוה וצריך כעת הרבה יותר דלק כדי להגיע למציאות האמיתית.
המציאות האמתית מתגלית כשיוצאים מהפאב ומהשפעת האלכוהול.
** אז נפסק הרעש של המוזיקה.
** אז יוצאים מהשפעת האורות הצבעונים.
** אז פתאום הכל כל כך עצוב.
זה תמצית סיפור [הליצן העצוב].
** הוא יודע שהכל ליצנות ואין שם מילה אחת של אמת.
** הוא יודע שכולם צוחקים על דבר שאין בו ממש.
** הוא יודע כי הוא זה שממציא את האשליה.
{[ג- בנות] }
שים יד על הלב. אם אתה באמת אוהב את החברה שלך. למה אתה צריך להתחכך ולהנות מבנות אחרות?
אתה מבין שאם תלך עם חברה שלך ברחוב ותסובב את הראש אחרי בחורות שעוברות ברחוב היא תפגע עמוק עמוק. ואם היא חזקה - היא תפנה לך עורף. אתה מבין שזה בצדק.
למה?
כי באמת - אין דבר יותר פוגע מזה.
כל מי שהולך לפאב זה לא רק שהוא מסתכל על אחרות - הוא רוקד איתן. הוא נוגע בהן, הוא מתחכך בהן, הוא צוחק איתן.
אם הכל זה רק סתם, אז למה הוא עושה את זה?
די עם הסיפורים!
כל מי שהולך לפאבים - לא אוהב לא את אשתו ולא את חברה שלו ולא את הידידה שלו. גם אם הוא יספר לה מליון פעם שהוא אוהב אותה, ורק אותה, וכל ליבו אליה - הכל שקר.
הוא צריך אותה בתור נקבה שמספקת את צרכיו. אם תבוא נקבה אחרת שתעשה את המלאכה - מה טוב! העיקר שהוא יקבל את ההנאה שלו.
למה הדבר דומה? לאדם רעב ששואלים אותו איזה תפוח הוא רוצה מהסלסלה? והוא אומר - [מה זה משנה איזה תפוח אני אוכל? - העיקר שהוא טעים!].
מה זה משנה איזה נקבה? - העיקר שתהיה יפה ותעשה מה שאני רוצה!
זה נשמע רע. מאוד רע. אבל זו אמת.
** אשה לא אוהבת להיות כלי לסיפוק הנאות הגבר.
** אשה היא בן אדם אמיתי, דבר חי ונושם.
** אשה - זה משהו שיש לו רגשות ואישיות ומחשבה.
** אשה רוצה שיתיחסו אליה כבן אדם ולא כגוף לסיפוק צרכים.
*****
אם את המכתב הזה היתה כותבת לך החברה שלך - הייתי אומר לה להציב לך תנאי: או אני, או פאבים וריקודים עם אחרות!!!
אל תספר לי סיפורי מעשיות לומר שזה רק ריקוד.
גם להסתכל זה רק להסתכל.
גם לנשק - זה רק לנשק.
על הכל אפשר לומר מה קרה? זה רק זה?
בקיצור - תחליט או שאתה באמת אוהב אותי. אז
רק אני, ורק אני, ורק אני.
אם אני לא מספיק טובה לך. אם אתה צריך גם כמה אחרות מהצד לסיפוק הנאות קטנות - תגיד לי.
אם אני לא מספיק טובה - אל תשלה אותי. תגיד לי: את לא מספיקה בשבילי. אני כבר תחליט אם אני רוצה אותך או לא?
*****
אם היא תשאל אותך את השאלות הללו ואם תענה לה מה שתענה - אתה הרי יודע בודאות שהיא בודאי בודאי תחליט ותגיד לך: לך לכל הרוחות!!
אז אל תרמה את הרגשותיה.
אני מציע לך להחליט שאתה ממקד את כל מחשבתך אך ורק בה. אך ורק איתה.
אתה כורת איתה [ברית של אמת]. אתה מתאמץ לתת לה את כל מה שיש לך. היא גם היא תתן לך את כל מה שיש בה ואתם משפחה לתפארת. לא אתה מסתכל על אחרות ולא היא על אחרים. שניכם נותנים את כל הלב אחד לשני.
אה. שכחתי לומר שלכרות ברית - זה בדיוק חתונה. כי מי שכורת ברית עם אשה בלי חתונה - לא עשה כלום. ומי שכורת ברית עם חתונה - הריהו אומר אני מתכוון לכל מילה שאמרתי.
בהצלחה