שאלה
שלום לך הרב,
מדוע זו מצווה כה גדולה להיות שמח?!
ו...התורה הרי מגבילה אותנו...לא להיות לץ...אלא שמח דוגרי...אם כן...מהי ההגדרה של שמח?! ואיפה עובר הגבול הדק בין שמח ללץ?!
דרך אגב....אני ממש שמח מהאתר הזה..אתר פשוט מעולה!!!
תשובה
שלום וטוב.
התשובה לשאלתך פשוטה: אין שום מצווה להיות שמח תמיד. לא מצווה גדולה ולא מצווה קטנה. מי שיעבור על רשימת תרי"ג מצוות יראה שיש מצווה להיות שמח ברגלים - אך אין מצווה להיות שמח תמיד. וזה מובן מאוד: הרגשות שלנו, כפי שכתב הרב סולובייצ´יק, מבטאים שיפוט מסוים על המציאות. כשאנחנו שמחים, זה אומר שאנחנו נתקלים במציאות טובה ורצויה. כשאנחנו עצובים, זה אומר שאנחנו נתקלים במציאות רעה ומצערת. המציאות היא לפעמים כזו ולפעמים כזו. וגם אם בחשבון סופי הכל לטובה, הרי שלנגד עינינו יש פעמים רבות דברים מצערים כמו מוות ואבלות, שיש אפילו מצווה להצטער ולהתאבל עליהם. ולכן מטבע הדברים אנחנו לפעמים שמחים ולפעמים עצובים, לפעמים צוהלים ולפעמים קודרים, לפעמים אוהבים ולפעמים יראים, וכן כל שאר הרגשות.