שאלה
אני בחורה דתייה מבית דתי (כיפה סרוגה) והכרתי בחור בהילולה של הבבא סאלי בחור דתי (כיפה שחורה) ההורים שלי מתנגדים לקשר מכיון שהוא חרדי והם מפחדים שבגלל שאין לו מקצוע והוא לומד בישיבה ליהיות משגיח כשרות אז לא תיהיה לנו פרנסה אני בת 17 והוא בן 19 והוא רוצה להיתחתן עוד שנתיים וגם לזה ההורים שלי מתנגדים הם חושבים שאני יהיה צעירה עדיין בגיל 19 למרות שאני לא מתנגדת לנישואין בגיל הצעיר פשוט זה לא ניראה מקובל מצד המשפחה שלי.
ביקשתי ממנו שנחכה עוד קצת אבל הוא אומר שזה קשה בימיוחד שאנחנו משתדלים לשמור נגיעה.
אתמול (6.8.06) ניפרדנו והחלטנו שניקח הפסקה של שנה ונישאר בקשר אבל לא ממש אלא לדבר פעם בשבוע אבל מאוד קשה לי ואני כול היום בוכה מכיוון שאני מרגישה שלא עשיתי את רצוני אלא רצון אחרים.
הוא בחור מדהים שמכבד ומעריך ושומר על כבודי שזה מאוד חשוב. אבל רק בגלל העבודה והגיל ההורים שלי מתנגדים וזה מציק לי כי אני חושבת שזה שהוא מכבד ומעריך ואוהב יותר חשוב מהדברים
מסביב למרות שגם הפרנסה וזה שצריך לגדל ילדים ולהקים משפחה בכבוד חשוב. אבא שלי אומר שאם זה מה שכתוב למעלה הוא לא יהיה זה שיתנגד.
לכן שאלתי היא מה לעשות האם להיתעקש ולא לוותר
או שפשוט להקשיב להורים ולמשפחה למרות שהם ביכלל לא ראו אותו ולא הכירו אותו והם סתם שוללים ביגלל עבודה?
תשובה
אני חושב שגיל 17 הוא קצת מוקדם לקבל לבד החלטות כל כך חשובות. יכול להיות שבאמת הבחור מקסים, ויהיו לכם חיי נישואין מאושרים, אך כדאי לחכות. ההחלטה לחכות שנה נבונה. גם אם יעברו כמה ימי בכי, זה לא סוף העולם. את עושה את ההפסקה בשבילך, לא בשביל הורייך.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם