למה החיים מסובכים ככה?

שלום

אני מבין לליבך.

הבה נחלק את העניין לשניים-

הקב"ה. הוא אינו מחוייב לרצונות שלנו, ויש לו תכנון משלו עבורך. אפשר לשאול עליו, אפשר לכאוב ממה שקורה בהשגחתו, אך להבין בה בעת שכל דרכיו אמת וצדק, וסוף הכל לטובה גדולה. את אינך במצב שלילי, והמציאות כן מאירה לך פנים, אלא שלא כבקשתך ובקצב גבוהה. סמכי על השגחת ד', תני בו אמון

את. גילך צעיר, ואת בתחילת דרכך בחיים. לא הכל קורה מהר, ובמיוחד דברים טובים יש להם את הקצב המתאים להם. אין מה להתיאש, אלא להמשיך בנחת לנסות למצוא את המתיאם לך. שבי עם עצמך והגדירי מה חשוב לך ומה פחות בבן הזוג, וכך גם ייקל עלייך בפגישות. לא לחפש שלמות אלא אדם טוב שרוצה להתקדם, ושיש משיכה לאישיותו ומשיכה מעטה גם לגופו. לתת למציאות לקרות ולא לפחד מהתקדמות.

הגר"א כתב שבענייני שידוכים לא צריך להתמקד בהשתדלות עצומה אלא להיות אנשים טובים, להתפלל מעומק הלב, ולעשות השתדלות רגילה. וד' ימציא לך את זיווגך בע"ה.

בשרי לנו בשורות טובות