שאלה
הרי גלוי וידוע לפנינו שהקב"ה אוהב את ישראל , אם כן למה הרוב המכריע של הזמן שיש שם ישראל במציאות אנו חיים בסבל (גלויות וכו).
תשובה
בס"ד
בדרך כלל נברא העולם "טוב מאוד" ו"טוב" זה לא סבל. אבל מי אמר שההנאות של החיים זה הדבר הטוב. לפעמים ההנאות מביאות את האדם לרעות. ולפעמים דוקא הסבל הוא הדבר הטוב.
האמת היא שהמטרה אינה להנות מהחיים. אלה לחיות על פי האמת. על פי היושר. זה נקרא לחיות טוב. לפעמים כשאדם שמן ושבע ויש לו כל מה שהוא צריך – נאטם ליבו והוא מתנהג באטימות ובגסות ולפעמים אפילו באכזריות. זה מה שקרה לעם ישראל לפני שיצאו לגלות.
אלוקים לא רצה את הגלות וכל ההרג והצער בעקבותיה, הוא הזהיר אותם על ידי נביאיו כמה וכמה פעמים לחזור בהם. הם זילזלו באזהרותיו והתוצאה המרה איחרה אבל באה. גלות.
סוף סוף נגמרה הגלות. נפתחו השערים ואפשר לעלות לארץ. עם ישראל מתעורר לחיים בארץ ישראל. יותר ילודה מחו"ל יותר תורה. יותר עצמאות. יותר בריאות. הרבה דברים טובים מתרבים כאן בארץ.
לפני עשרים שנה היו יהודים שנמנעה מהם האפשרות לעלות. היום כמעט כל יהודי יכול לעלות לארץ. ומי שלא עולה – לא יכול להאשים את אלוקים. "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו"
כשהבן או הבת שלו יביאו גוי הביתה – הוא יבכה ויצטער על כך, אבל זה כבר יהיה מאוחר מידי.
מסקנה – שיעלו לארץ. כאן הרבה יותר טוב מכל מדינה אחרת בעולם. אולי פחות חדרים בכל דירה אבל כאן זה הטוב. כאן אנחנו חוזרים את עצמינו. יודעים מה תפקידינו. מתקדמים את המטרה הרוחנית שלשמה נבראנו. כאן אנחנו בונים גאולה. דתיים חילונים חרדים ואפילו אנשי שמאל. כולנו בונים את הגאולה. יודעים או לא – כך עושים.
שם, בגלות, באמריקה, בביזנס – אדם בונה אולי את העסק שלו. את הבית ואת המכונית. הוא לא בונה את עצמו ולא את משפחתו ולא את האמונה של אף אחד. הוא לא מתקרב יותר אל ה'.
אפילו אם הוא חוזר בתשובה – הוא בסכנה נוראה.
לכן אין לנו לבוא בטענות לה' על הימצאות חלק מעמינו בגלות. אנחנו מתפללים על זה כל יום "וקבצינו" אבל לא לבוא בטענות אל ה'. רק בבקשות.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם