שאלה
בס"ד
אני לא רוצה ח"ו להשוויץ, אבל לומר עובדה, אני לעומת שאר חברי מקפיד לא להסתכל על סרטים לא צנועים, לא לומר קללות, מפקיד בנטילת ידיים, וכו', שאלתי היא מדוע דווקא אני שאני כ"כ הקפדתי, מרגיש שעכשיו אני כבר יותר גרוע, מכל חברי, יש לי מחשבות גרועות ביותר, שקשה לי להאמין שהחבר שהכי מנבל את פיו, נמצא במחשבות כ"כ טמאות כמו אצלי, שאלתי היא - למה דווקא לי זה קרה, שכ"כ התרחקתי, אם הקפדתי, ודאי שגם לפני זה הייתי נכשל במידות לא טובות כמו - גאווה, כעס, וכו', אבל עם כל הצורך להיות ענו, אני חושב שהקפדתי בהלכות יותר מחברי, מדוע עכשיו דווקא אני במצב כ"כ קשה, במחשבות רעות, דעות רעות, ולא טובות?
תודה רבה.
תשובה
בעז"ה
שלום רב,
אין אנו יודעים בוודאות מדוע דברים מסוימים מתרחשים לאנשים.
אולם מצינו בחז"ל כיוון חשיבה אפשרי, שצריך לעורר אתנו להתבוננות ולתיקון.
במסכת סוכה (דף נב עמ' א) מופיעה האימרה המפורסמת: "כל הגדול מחבירו - יצרו גדול הימנו" (תסתכל שם גם בסיפור המופיע לפני). לאור אמירה זו, לפי תיאור את המצב - הדברים מתאימים. אנשים בעלי כוחות מרובים לטוב ולעשייה ברוכה - מועדים לסכנה ולנפילה גדולה יותר, דווקא בגלל שיש להם כוחות רבים יותר. עליהם להתאמץ ולנתב את עשייתם וחייהם לטובה ולקדושה, ולהמנע מנפילות. כאשר נפילה באה לאדם גדול, היא עלולה להיות גדולה וכואבת. בכל מקרה, אפשר וצריך לקום - אין להקלע לייאוש בעקבות נפילות, אלא לשנס מותניים, לקום ולתקן במרץ.
זהו האתגר הגדול - להיות בעל כוחות חיים רבים ולנתבם בצורה חיובית, טהורה וקדושה.
רעיון נוסף מופיע בספר "בעל שם טוב" על התורה (על פרשת נח, אם אינני טועה).
שם מובא משל בתשובה לשאלה מדוע פעמים הרבה שרוצים ומתאמצים להתקרב לקב"ה, נדמה כי הוא מתרחק מאיתנו. המשל מדמה זאת לילד, המתחיל ללמוד את מיומנות ההליכה. האב רוצה לחזק ולקדם אותו בהליכה, ולכן כאשר הילד מתקרב - האב מתרחק מעט לאחור. קח את המשל ותחשוב עליו...
בהצלחה!
חגי (המשיב אינו רב).