למה גמרא???

בעזה"י

שלום,

ראשית, אף אחד לא אמר לא ללמוד משניות, מסילת ישרים, עין אי"ה וכו'- אדרבה יש, רצוי וצריך ללמוד אותם וספרים אחרים ויש להקדיש להם את הזמן הראוי.
וחבל שיש בני ישיבות שמזלזלים בלימוד מחשבה, אמונה, תנ"ך וכו' ולא מקדישים להם את הזמן הראוי.

ברוב הישיבות ככולן לומדים רוב היום גמרא.
מרן ראש הישיבה בצפת, הרב ברונר, אמר לי פעם כי לומדים רוב היום גמרא לא משום שזה המקצוע החשוב ביותר אלא מפני שזהו לימוד שמטבעו צורך זמן רב יותר...
אז בכל זאת למה גמרא?

אומר לך את תשובתי והיא על אחריותי בלבד:
אם תפתח את הגמרא תגלה במהרה שזה אחד הספרים הכי "מבולגנים" שיש בארון הספרים הנפלא שלנו. הגמרא, שלכאורה נערכה ע"י רבינא ורב אשי והסבוראים
ואמורה להיות ספר ערוך ומסודר נראית חסרת סדר לחלוטין. קופצים מנושא לנושא, חכמים מתערבים ומעירים הערות כל הזמן, לעיתים נראות כקשורות יותר ולעיתים לא מובן מה ההערות הללו עושות שם.
קשה למצא סדר או את הידיים או את הרגליים1
והרי הגמרא אמורה להיות ערוכה, לא??????

לעניות דעתי, הגמרא נערכה בכוונה בצורה של בלאגן.
לענד"תי הגמרא נערכה בצורה שתזרוק את הלומד אל תוך בית המדרש של התנאים והאמוראים.
"ועכשיו בשידור חי מבית המדרש נהר דעת שבבל- הוויות אביי ורבא..."
שידור חי, בית מדרש חי, פועל ובועט, חכמים לומדים, מתווכחים, מתנצחים וזורקים אחד על השני סטנדרים...
ופתאום מישהו נזכר בציטוט מאיזה מקום אחר שקשור איך שהוא (או לא...)
לענד"תי הגמרא נועדה להכניס אותנו ללימוד חי ואמיתי, לתת לנו הזדמנות להשתתף בלימוד.
למה זה כל כך חשוב???
באדם יש כוחות של יצירה.
אדם בונה, יוצר, עושה, משנה, משפיע.
אך יש גם יכולות יצירה רוחניות- חידושים, רעיונות שנובעים מחיבור של התורה אל השכל, השכל אל הנשמה והנשמה אל הקודש. כדי לפתוח את מעיין היצירה והחוכמה שבתוכנו, כדי לפתח את יכולת החידוש, ההעמקה,העיון, המפגש שלנו עם הקודש, צריך לחיות את הלימוד, צריך לצלול לתוכו, לדעת להתפרש גם למרחבים (כמו שעושות הסוגיות) וגם לעומק (כמו שעושים הראשונים והאחרונים) כדי לחדש וליצור צריך לעת לחבר (להקיש מילתא למילתא) להגיע לשורשים, לסברות ולעומק הרעיון (לימוד בעיון) ולדעת לחבר בין כל החלקים מכל הפינות והקצוות (תלמוד בבלי- שבלול מכל המקצועות כולם).
לימוד אמיתי של תלמוד, כזה שלא רק דורש ממך לדעת מה אמר רבא ומה ענה לו אביי הוא לימוד שדורש ממך לחשוב לעומק, לצלול ולהבין מיהו רבא? מאיזו נקודה פנימית הוא בא? היכן הוא מזהה את הקב"ה בעולם ועל פי איזו הסתכלות והבנה עמוקה הוא פסק וטען.
אם אין חשיבה עצמית, יוצרת אין נביעה של המעין הפנימי ואז אין חיבור!
ובלי חיבור של אהבה ללימוד ואש בלימוד הדברים נראים קטנים וקטנוניים ומסובכים ללא סיבה...

לימוד יוצר, מעמיק, מעיין וחושב הוא לימוד שאפשר לקנות אותו יותר מכל דבר אחר בגמרא. אבל הוא נכון וצריך להתפשט על כל מקצועות הלימוד, בין בהלכה, בין במחשבה, בין באמונה ובגם בחיים עצמם ובהסתכלות על המציאות. מרן ראש הישיבה אומר שמי שלא למד גמרא כמו שצריך גם לא למד פרק תנ"ך כמו שצריך מימיו- הוא פשוט מפספס את העומק ואת החיבור לקודש שטמון בו...

לצערי בחלק גדול של הישיבות התיכוניות עוד מלמדים גמרא לתוכים (מי אמר למי ומי חלק עליו...)ולא במגמה ליצור אנשים חושבים ויוצרים.
נכון, לימוד אמיתי של תלמוד דורש הרבה מאד עמל והתמדה, בעיקר משום שכל מערכת החינוך שלנו בנויה היום על שינון וזכירה ולא על העמקה וחשיבה.
נכון שבהתחלה הלימוד קשה ושובר ראש וקצת מר, אך זו משוכה שצריך להתאמץ ולעבור אותה.

כל אחד יכול, כל אחד צריך.
טעמו וראו כי טוב ה'.

וכי יש דבר מתוק יותר מדף גמרא???

ואידך פירושה זיל גמור
אור
צוות ישיבת צפת

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה