למה אתם נגד קשר בין בן לבת?

שלום לך,
שמחתי מאוד לקבל את השאלה, תתני לי לחזק את ידיך על הרצון לברר ולדעת ולהבין יותר, זוהי הדרך הישרה והקלה בעבודת ה´. לשאול , לברר ולהעמיק.
לשאלתך למה "אנחנו" נגד חבר בגיל הזה? יש שתי נקודות שצריך להאיר. הראשונה היא שזה לא "אנחנו" אלא זה "הוא" = הקב"ה. או "היא" = התורה. והדבר השני הוא שהתורה איננה נגד חבר בגיל הזה , אלא נגד חבר בכלל. גם בגיל שמונה עשרה וגם בגיל 23 וגם בגיל 50 אסור חבר. מה שכן מותר זה לצאת עם בחור למטרת נישואין, (לא לצאת עם בחור בגיל 14 ולומר - אני יום אחד אולי יתחתן איתו) אלא שהכוונה לכתחילה ליציאה היא - להתחתן. וברגע שיודעים שזה מתאים גם מתחתנים. למען האמת מותר כזה דבר אפילו בגיל 15. אם את רוצה להתחתן עכשיו, אז את יכולה לחפש את אהוב ליבך ולהתחתן איתו.
זאת הנקודה שצריך להבין. זה לא עניין של גיל, זה עניין של מטרה ומגמה.
שאל אותי פעם מישהו, למה אסור מהתורה קשר בין בן לבת?
עניתי לו: בטח שמותר קשר בין בן לבת, זה אפילו מצוה. [מהתורה מותר קשר בין בן לבת ואפילו מותר לגעת בבת, אבל התורה רוצה שזה יהיה כמו שצריך, בגודל האדיר שזה יכול להיות באמת, שהקשר ימצה את הפוטנציאל האדיר שיש בקשר בין בן לבת וזה דוקא בנישואין, לתורה יש בעיה ברגע שלוקחים את הדבר הנפלא הזה ומקטינים אותו.]
נסביר את הדברים יותר בהרחבה:

עלינו להבין [שקשר בין בן לבת במהותו הוא דבר עצום וענקי]. להבין שבקשר האמיתי (נישואין) יש פה חיבור של שני נשמות עצומות שהופכות להיות אישיות אחת, הופעה אחת של הקב"ה, ההבנה שיש פה בית שנוצר לתרום ולעשות לעם ישראל, ההבנה שיש פה קשר שמגדל משפחה וחיים של יצירה ועשייה משותפת וכו´.
הקשר בין איש לאשה - טמון בו המון, הוא חיים של יצירה של קדושה [ואחד מהדברים העצומים ביותר והקדושים ביותר בעולם] , אם אנחנו מבינים את זה – כמה הקשר הזה גדול המסקנה היא ברורה:
אכתוב משל: אני הולך ברחוב, ורואה את חברי משחק כדורגל עם [ספר תורה] בתור הכדור. אני צועק עליו - מה אתה עושה, הוא אומר לי "מה הבעיה?" אני אומר לו זה ספר תורה זה דבר קדוש – זה לא משחק, זה נועד לדברים גדולים ועצומים.
הנמשל ברור - אם אנו מבינים מהו גודלו של הקשר בין איש לאשה עלינו להבין ש [אסור לנו להקטין אותו] בשום פנים ואופן. קשר כי זה נחמד, או כי זה כיף או אפילו יותר מזה אבל בכלל לא בכיוון של הקשר הנפלא שיכול להיות איננו הדבר הנכון, בצורה זו אנו מורידים אותו מערכו ולכן עלינו לשמור עליו בחרדת קודש ליום שבו אכן נהיה מוכנים לממש את הדבר העצום הזה רק בצורתו האמיתית – נשואין (הרי ברור שגם המשיכה העצומה בגיל הזה נובעת מכמה שהדבר הוא גדול). כל הבעיות בעולם החילוני של היום עד למצב הנוראי ביותר של קשר גופני רגעי של "השתמש וזרוק" נובע מהתפיסה הקטנה של קשר בין בן לבת – כאילו זה צעצוע או סתם להנאה ולכיף – מרגע שאתה מתיר תפיסה כזו גם אם הקשר איננו נמוך כמו בעולם החילוני – בעצם התרנו את הירידה עד למטה – כי תפיסתינו תפיסתם... גם תפיסתינו הופכת להיות שניתן קשר "סתם" , ניתן "חברות" - לא ולא. אצלינו הקשר הוא רק למטרה האמיתית.
[ופה הנקודה הכי חשובה]
לפעמים חושבים שלפי היהדות אנו מפסידים דברים בקשר, ומי שאינו שומר מצוות יותר נהנה... אבל ההיפך הוא הנכון – [אלו שאינם שומרים מצוות מפסידים את הקשר העצום הנפלא והאדיר שיש למי שניגש לנושא מתוך אמונה והסתכלות נכונה] – את מה שיש לנו בקשר, להם בחיים לא יהיה (אלא אם כן ישנו את תפיסתם), [התורה איננה מרשה קשר כזה של "חבר" כי כוונת התורה שהקשר שיש בין בן לבת יהיה הכי שווה שאפשר, הכי כיף שאפשר הכי מרומם שאפשר והכי קדוש שאפשר] כל אלו קשורים אחד בשני, מהתורה אנחנו אף פעם לא מפסידים , אנחנו רק מרוויחים משהו הרבה יותר גדול, אולם זה דורש את ההבנה שלנו ואת ההכנה שלנו לדבר כל כך יפה ומדהים, עלינו לצאת מהתפיסות החילוניות שקשר בין בן לבת זה סתם משהו נחמד כזה - זה הרבה יותר , וככל שיותר נמצה את מה שטמון בקשר הזה הוא גם יהיה יותר נפלא .
אשמח מאוד לקבל ממך תגובה על התשובה, וכן אם יש לך שאלות נוספות,
אבי
aviwolfson@walla.com