שאלה
רציתי לשאול, למה רבנים, שאני כן מסתמכת על פסיקה שלהם, הם אלה שקובעים לי בנוגע לצניעות?
כלומר, אני בת שצריכה ללכת לדוג' עם חצאית ארוכה כי רב (בן) פסק את זה, כי זה מונע ממנו להתפתות לבת. זה נוח לו, ואני זו שלא נהנת מזה.
מורים ואנשים אחרים אמרו לי שיש גם צניעות בין בנות, אבל דעתי זה פשוט שטויות, כי למשל אם יש שבת אולפנא, בלילה בין כל החדרים הבנות מסתובבות עם מכנסיים, ולא אכפת להן. בקיץ בנות מסתובבות בינהן גם עם חולצות קצרות, אז אני לא חושבת שזה קשור לצניעות פנימית. בין בנות כל אחת מתלבשת איך שבא לה, ורק כשאנחנו בחוץ וברחוב ולפני בנים אז אנחנו צריכות ללבוש חצאיות.
אז זה רק בשביל להועיל לכם הבנים? אני צריכה לסבול בגללכם? כי אתם לא יכולים לגבור על היצר? אולי פשוט בנים יהיו אמיתיים ולא יסתכלו על בנות... (שלא כמו בסניף למרות שאני אישית בסניף...)...
תשובה
בס"ד
אין עולם בלי בנים.
ואין עולם בלי יצרים.
את צודקת בכך שהבנים צריכים להתגבר על מידותיהם (כך היה בגן עדן קודם החטא) אבל נפלנו בחטא. ועד שנתקן צריך להתחשב במצב.
אם ניפול - כולנו ננזק. ואם נצליח כולנו נרויח.
בקיצור אנחנו בקלחת אחת. לא משנה מי אשם? האדם או האשה. אנחנו לא במשפט - אנחנו בחיים. וצריך לחיות נכון.
ובאמת סליחה על חוסר הנחת.