שאלה
ברצוני לצין כי אני אשה מבוגרת אם לששה.נראה לי שהמהיגות הדתית שלנו צריכה לקחת בחשבון מצב ריגשי קשה ביותר של משפחותינו הנעוץ בנורמות חיינו א.משפחןת גדולות דבר שיכול להוות קושי מבחינה כלכלית וכן קושי במתן התיחסות ריגשית מספקת ב .האימהות עובדות גם בבית וגם בחוץ גם בגלל נורמומת וגם כי ממשכורת אחת לא ניתן לממן גם חינוך פרטי ולא תמיד יש כסף לעזרה בבית .הילד מקבל אמא המוטרדת ב ה מ ו ן נושאים ולא תמיד פנויה אליו ג. החינוך הפרטי יקר ומלחיץ מאין כמוהו כבר בתחילת כתה ה הוהרים אומרים לילד אם לא תלמד לא יקבלו אותך לישיבה טובה ואז באמת מתחיל מחול השדים האמיתי והוא מתחיל סתם על בשרי חזיתי את תחושת הכישלון שילדי ספג את הכאב והתסכול כי הוא 9 ןלא 10 או כי הישיבה עשתה מבחנים רק באופן פורמלי ובאמת לא התכוננה לקלוט תלמידים חדשים או מטעמים פולטים אחרים .את זה ממש קשה לקלוט כי מדובר בנזק בלתי הפיך שאותו גורמים אנשי חינוך!שחכתי לצין את מבחני הקבלה הממושכים איטלקטואלים ריגשים אישים ומשפחתים דבר הגורם לתחושת סחרור כללית במשפחה.ד.ברצוני לצין כי חברתי אם לשמונה אמרה לי שהיא לוקחת כדורי הרגעה וכדורים נגד חרדה בתקופה האחרונה (ומדובר באשה מתפקדת מעבירה הרצאות)והיא שאלה אותי אם זה נורמלי-לא יכולתי להגיד לה שלא.
אולי חלק מהקשים של הילדים נובעים מגדילה במציאות חיים זאת בה יש מתחים תסכולים והזנחה ריגשית.אולי לא רק הילדים אחראים על פורקן המתבטא באננות ובסטיות אחרות ואולי יש עוד האחראים על התופעה?
תשובה
ב"ה
שלומות,
שאלותייך נוקבות ומשמעותיות אך הן תופסות את התמונה הרחבה במקטע אחד מתוך מכלול חלקי השלם.
ובכלל, אינני מסוגל להתייחס לטענות כשאינני מכיר את התמונה המלאה.
סוגיית הקבלה לישיבה היא קשה ומורכבת. ודאי שלא הממוצע הוא הקריטריון היחידי.
נתקלתי בהרבה מקרים שהורים שבנם לא התאים מסיבות אלה או אחרות טענו לקיפוח או לפוליטיזציה בתהליך הקבלה ולא השקיעו בבדיקה פנימית. נכון, יש טעויות.
נכון, יש ילדים שנופלים בין הכיסאות. עלינו לעשות כל מאמץ לצמצם את התופעות האלה.
אבל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלא כולם מתאימים לכל ישיבה ולמחנכים מוקנה שיקול הדעת להחליט על כך. אם את מאמינה שהם מסוגלים לחנך את ילדך, בודאי את מקבלת את השיקולים שלהם.
ואם את לא מאמינה בשיקוליהם, אל תשלחי את ילדך להתחנך אצל מחנכים כאלה!
כל טוב,
שי