ללא נושא

מיכאל ברום:
מדין תורה מצוות פדיון שבוי-ים גם שמדובר במחיר גבוה מכדי דמיהם אבל חז"ל תיקנו מפני חשש שזה יעודד מקרי חטיפה נוספים, לא לתת יותר מהשווי האמיתי של השבוי ועל כך נפסק ברמב"ם בהלכות מתנות עני-ים וכן בשו"ע יורה דעה סימן רנ"ב.
במקרה שלנו מאחר וחטפו את טננבוים וכן אולי את שלושת החיילים בשביל לשחרר את עוביד ודיראני הרי שיחרורם עלול לעודד חטיפות נוספות לאור הצלחת העניין.
למרות זאת יש מקום לדחות שיקול זה מכמה סיבות.
א. יש דעות בראשונים שאם השבוי בסכנה מותר לפדות בכל מחיר.
ב. בשו"ע נפסק שאדם יכול לפדות את עצמו בכל מחיר ואם כן ייתכ שפה כאילו המדינה פודה בשם עצמו
(סברה של הרב ישראלי זצ"ל) .
ג. ייתכן שבמצב מלחמה אין זה דאגה סתם לפרט אלא יש כאן דאגה לכלל הציבור שאם מישהו נופל בשבי פודים אותו ואז ניתן לפדות בכל מחיר כי זה לטובת הכלל כמו תלמיד חכם שנשבה שפודים אותו בכל מחיר כי זה לטובת הכלל.
מצד שני ניתן לומר שאם התמורה היא בשחרור רבי מחבלים ועוד כמה מאות מחבלים אחרים הרי דבר זה יכול לגרום לסכנה עתידית לכלל ולכן בסופו של דבר הנקודה הקריטית ביותר היא השאלה עד כמה שיחרורם של אותם מחבלים יסכן את הכלל.
לסיכום יש צדדים לכאן ולכאן, וקשה מאוד להכריע ובמצב שלא יודעים בדרך כלל שב ואל תעשה עדיף.
מיכאל ברום.