ללא נושא

בע"ה
שלום רב,
את צודקת , המצב לא פשוט, ואפילו קצת מתסכל.
ראש בשנה הוא יום הדין ובו כל אדם ,לא משנה מה תפקידו ומה מעמדו, נידון לפני הקב"ה ,על כל מעשיו. כיון שכך אני חושב שטוב נעשה אם נמחל ונסלח לכל מי שחטא כנגדינו , כי באמת המטרה היא שכולם יעשו תשובה ובשנה הבאה יעשו רק דברים לטובת עם ישראל.
לגבי מעשה העקירה ומבצעיו, שני דברים:
1. המעשה לא היה מכוון אישית נגד מישהו, לכן גם הסליחה איננה דבר אישי אלא כללי, אין אפשרות שאדם אחד יסלח בשם כל עם ישראל לדורותיו על מעשה בגידה שכזה , ואפילו הרבה אנשים פרטיים לא יכולים לסלוח ולא לשכוח כי המעשה נעשה בשם ע"י כביכול. נקוה רק שבזכות כוחות האמונה שהיתגלו בזמן המאבק ואהבת ארץ ישראל הגדולה ועם ישראל לפלגיו שהשתדלנו לבטא, הקב"ה ימחל ויסלח לנו כעם , היום הכיפורים , כפי שמחל על חטא העגל.
2. אם נעשה מעשה - ולא היתה בקשת מחילה וסליחה, אין צורך מצד הדין לסלוח. אמנם יש מדת חסידות בכך, אבל זה באמת במידה ואדם מרגיש רצון לסלוח. אם אין רצון כזה , ושוב, בענין הגרוש, לא יכול אחד לסלוח בשם כולם, אז גם אין סליחה.
אם בכל זאת מישהו מרגיש שפלוני עשה לו עוול אישי, ורוצה לסלוח לו באופן אישי - יכול וקדוש ייאמר לו.
לגבי שינאה למישהוא , יש כלל , שאין לשנוא מי שעשה ,אפילו דבר חמור ביותר, אם עשה זאת מתוך מניע שהוא חשב שהוא חיובי, כי בעיניו הוא אדם טוב, גם אם בעינינו הוא טועה ובגדול. מותר להדיח אותו , לשפוט אותו ולהענישו, אבל לא לשנוא. גם כדאי לזכור שמידת השנאה היא גרועה כל כך שהיא משפיעה בדרך כלל יותר על השונא מאשר על השנוא.

בברכת שנה טובה, אליעזר