שאלה
נשאלתי שאלה ע"י חבר חילוני, וגיליתי שמעולם לא הבנתי כמו שצריך את הקטע הזה בפרשת "לך לך".
מדובר על הקטע בו אברם יורד מצרימה בגלל הרעב ומבקש משרי אישתו להתחזות לאחותו.
אותו אברם שלפי המדרש שהסכים להכנס לבכבשן האש בגלל העקרונות האמוניים שלו, לא מוכן לסכן את עצמו למען אישתו מתוך ידיעה שהדבר יכול לגרום לעינויה ע"י המצרים.
אז יש הבדל בין ע"ז למקרה של שרה, שם פיקוח נפש דוחה וכאן אולי לא. אבל עדיין לא מובנת לי ההתנהגות הזאת. היכן המחויבות לאישה? קשה לי להסביר את זה לחבר, כי אני עצמי לא מבין.
יתרה מכך. הפסוק אומר "למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך". ורש"י מסביר ש"ייטב" מתייחס למתנות שאברם חשב שיקבל עבור "אחותו" טובת המראה. מה איכפת לאברם ממתנות כשהוא הולך לגרום לאישתו מצב כזה? זה לא קצת לא לעניין? הוא אפילו מקדים את "ייטב לי" ל"וחיתה נפשי"...
מהעובדה שלא נתקלתי בהתייחסות שלילית למעשה זה של אברם בחז"ל (אם היא קיימת אשמח לקבל מקורות), אני מניח שהיה להם ברור שזה היה המעשה הנכון. אז כנראה לא הבנתי מה קרה שם או מה ההשקפה של חז"ל.
אודה לרב באם יבאר לי את הנושא או יפנה אותי למקורות רלונטיים.
תשובה
שלום
עיין ברמב"ן על פסוק י'. גם הוא שואל שאלות. ועיין בהערות של הרב שעוועל.
בהצלחה
אלי כאהן