שאלה
כבוד הרב שלום!
היינו השבת בשבת חברות הכל היה נחמד עד הערב..
אחת מהבנות שהייתה איתנו החליטה להסתובב ב12 בלילה לבד...
לא ידענו מה לעשות הלכנו אחריה עד שמצאנו אותה...
שמצאנו אותה היא הייתה נורא מוזרה היא התבודדה והלכה לאחד החדרים..
פתאום היא יצאה עם עפרון ודף וראינו אותה כותבת!! שבת! לא ידענו מה לעשות!
בבוקר זה כבר עבר לה אבל היא לא נטלה ידיים ולא בירכה המוציא וכלום!
עכשיו לשאלה בקשה.
איך אנחנו יכולות בתור חברות טובות שלה להסביר לה למה זה לא טוב מה בהיא עושה נכון זה לחלל את השבת אבל היא לא כזה שמה עלינו.
חשבנו לנו שהיא תבין עד עכשיו היא הייתה מאוד חזקה בקטע של מצוות תפלה וכו'.
אודה לך אם תענה לשאלתי מהר...
תודה רבה!!
הרב אם אתה יכול בבקשה לפרסם את התשובה גם באתר אודה לך מאוד!
תשובה
ב"ה
שלומות.
לרבים מאתנו יש משברים אמוניים. פעמים הם לא מביאים אותנו לידי מעשה ופעמים הם גורמים לנו לנקוט בפעולות מעשיות.
הסכנה שבפעולה המעשית היא שהיא יוצר תחושה כאילו זה לא נורא והחיים ממשיכים הלאה.
אני מציע לכ, בשלב הראשון לנסות להבין האם המצוקה היא אמונית או רגשית.
לאחר מכן, לנסות לגרום לה ליצור שיח עמוק עם אדם שיוכל לסייע לה בבניית עולמה הרוחני.
ואם תסרב, אולי כדאי לנהוג במידה מסויימת של עורמה כגון לבקש ממדריכה לגלגל איתה שיחה ולהגיע לנושא וכו'.
בכל מקרה, חברות טובות לא מזניחות מקרה כזה ועושות הכל כדי לטפל בו.
להת'
שי