שאלה
שלום לכבוד הרב,
רציתי לדעת האם האיסור של "לא תחונם" הוא רק ביחס לעמים ממש שיושבים בארץ או לכל גוי שמתגורר כאן ולעובד זר בפרט?
אם כן, מה בדיוק כולל האיסור הזה בימינו?
אני עובדת באיזושהי עבודה שקשורה עם עובדים זרים, שירות מסוים שניתן להם תמורת תשלום שלהם.
לא נראה לי שיש עם זה בעיה (ואולי כן?), אבל השאלה עד איפה צריך להיות היחס אליהם? לעשות מעל ומעבר כדי לעזור להם או באופן שטחי?
תודה לרב ושנה טובה.
תשובה
בס"ד
שלום רב ,
האיסור " לא תחונם " מתפרש בראשונים לשלושה אופנים :
1. לא לתת לגויים חניה בקרקע בא"י ז"א למכור להם או להשכיר בית /שטח בארץ .
2. לא לתת להם חן דהיינו נגיד שהגוי או הגוייה הזאת יפים או שהם עובדים טוב .
3. מתנת חינם -אסור לתת לגוי מתנה , לא בקשר לעבודתו .
אולם הפוסקים מסייגים את האיסורים הללו ואומרים : כל דבר שהוא לצורך ,איננו נכנס בגדר " שלא תחונם "
כגון : מתנת חג לעובד זר .מטרת המתנה כדי שיעבוד יותר טוב בעתיד או לומר לגוי שהוא עובד יפה המטרה היא כדי שימשיך לבצע בנאמנות את עבודתו .דברים אלו לא נכנסים הגדר של האיסור " לא תחונם "
לסיכום - העסקת עובדים זרים היא בהחלט בעיה הלכתית (מלבד הבעיות האחרות שאינני נכנס אליהם בכתיבה זו כגון בעיות כלכליות ,והחוקתיות וצביוננו כחברה עובדת ,אינני נכנס כרגע לדיון בדבר בישולי גויים ,כשרות ,נישואי תערובת וכדומה .)
מבחינה הלכתית טהורה ניתן לפתור את הבעיות בצורה שהזכרתי דהיינו להתיחס אך ורק לפעולות הנצרכות למתנות לתשלומים והמילים שמעודדות כח לעובד להמשיך ולתרום את חלקו .
בברכה