ללא נושא

שאלה

שלום רב

לפני 3 שנים אבי ז"ל נפטר ומאז התחלתי בתהליך של התקרבות לדת והתחזקות רוחנית . כיום אני אדם מאמין, מתפלל 3 פעמים ביום שומר כשרות וכמובן שבת.

הבעיה שיש לי היא בחבישת כיפה ביום יום אבל בעיקר במקום העבודה.

יש לי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים ותחום העבודה שלי הוא בתחום השיווק והפרסום בו אני עובד מאז שהייתי חילוני. בתחום הזה עובדים בד"כ אנשים מאד חילוניים , שהם גם מאד מרוחקים מהדת וחלקם אף מתייחסים אליה כאל משהו מיושן ובן אדם עם כיפה בנוף הזה הוא חריג ויוצא דופן. אני עזבתי את מקום העבודה לפני כמה חודשים ובמקום הנל לא חבשתי כיפה, כיום יש לי מספר אופציות להתחיל לעבוד במקום חדש גם בתחום השיווק ואני מאד מתלבט אם לחבוש את הכיפה אחת האופציות הוא מקום שכבר עבדתי בו בעבר כשהייתי חילוני. אני לא מרגיש נוח עם חבישת הכיפה ומה שאני לא אוהב זה שישר משייכים אותך לתבנית מסוימת ואתה צריך להתמודד עם דעות קדומות , שאלות גם כשלא בא לך לענות ואתה צריך לייצג את הדת כשזה בעיני דבר אישי שלא בהכרח אני רוצה לשתף את כל הסובבים אותי בו. הכי קשה לי זה כשמישהו מהעבר רואה אותי פתאום עם כיפה ואז ישר שואלים אותי מה קרה ואתה צריך להתחיל להסביר ואותי זה מביך והרבה פעמים חושבים שהתחרפנת או שאתה בדרך להיות ממש חרדי, שזה לא הכיוון שלי. לי אישית עוד קשה עם הכיפה כי אני לא מרגיש איתה נוח וכיום אני הולך עם ובלי וכשאני רואה מישהו חילוני מהעבר אני מרגיש לא נוח וכשאני רואה מישהו דתי מבית הכנסת ואני בלי כיפה אני גם חש לא נעים. אני יודע שמבחינה הילכתית אין חובה ללכת עם כיפה וזה יותר בבחינת מנהג.

(אציין שאני רווק וכיום אני רוצה להכיר בחורה דתייה לנישואין ואי חבישת כיפה עלול להוות לפעמים בעייה). הבעיה שזה קשה לי וברור שאין במה להתבייש אלא רק להיות גאה אבל אם אהיה כנה , אני כן מרגיש בושה מסוימת כי אני בן אדם די חסר בטחון שמאד לא אוהב להתבלט ולא אוהב שנכנסים לי לחיים ושואלים אותי שאלות או מסתכלים עלי בזלזול.. אני תמיד הסתכלתי על אנשים עם כיפה כשהייתי חילוני כמאוד מאד שונים ואפילו מרובעים והיו לי הרבה סטיגמות עליהם והיום כשאני בצד הזה קשה לי לקבל את השינוי הזה בעצמי. אני חושב שמה שגם תורם לזה זה שבסך הכל זה מאד קשה להיות חוזר בתשובה כי מהצד החילוני לא מבינים מה קרה לך ולא מפרגנים לזה וגם בצד הדת

תשובה