לכולן יש חבר ורק לי אין

שלום רב
אני ממש מעריך אותך שלמרות שחברות שלך עושות את הדברים האלו, את מתגברת ולא מתפתה אלא ממשיכה להיות נאמנה להלכה, למה שאת יודעת שהוא הנכון, ואמנם אני מבין שלא קל לך, אך בכל זאת את ממשיכה, כל הכבוד!!!

דבר זה שאת נפגשת עמו, הוא דבר אשר בסופו של דבר את עשויה להפגש כמו כל אחד מאתנו בכל מיני צורות, בכל מיני מצבים, אמנם כל פעם בצורה שונה אך על אותו היסוד, וכאשר תבררי את היסוד עוד ועוד, ותתגברי ותהיי אמיצה וחזקה בדבר זה תגלי שלא רק בנושא זה את תרוויחי אלא שגם באופן הכללי בהרבה התמודדויות שלך בעתיד תראי שאת מרויחה הרבה ושאת בנית לעצמך יסודות להתמודדויות ולגדילה שאין לאחרות.

אני מלמד בתלמוד תורה, ואני נפגש לפעמים עם ילד שיש לו רגישות לשוקולד. ילד זה כאשר הוא אוכל משהו עם שוקולד הוא מתמלא פצעים וסובל מכך, אמנם לא קל לו, שכן הוא רואה את כל החברים שלו אוכלים שוקולד, הוא רואה כמה הם נהנים, והוא יודע שהשוקולד הוא טעים, ולכן כאשר כולם אוכלים סביבו, הוא גם כן רוצה, אמנם קשה לו, שכן הוא יודע שאחר שהוא יאכל, יפרצו כל התופעות שהוא כבר מכיר, והוא יודע שהוא יסבול מכך, אך הוא מנסה לשכנע את עצמו שהפעם לא יקרה לו כלום, שכן הוא רוצה כל כך ליהנות כמו כולם, והוא נמצא בהתמודדות כל כך לא קלה.

אכן חבר זה הנאה גדולה, לא אנסה לרמות אותך להציג לך שחברות שלך לא נהנות מכך שיש להן חבר, אך זה כמו השוקולד עם הבדל אחד, שכן כאן ההתמודדות שונה במקצת, בכמה דברים, 1. גם לחברות שלך לא טוב שיהיה להן חבר אלא שהן לא יודעות או לא מסוגלות להתמודד עם הקושי שלהן 2. חלק הנזקים והתופעות מהמעשה הזה לא באות מיד אלא מתבשלות בפנים ובאות רק לאחר זמן.
שינויים אלו באים כבר בגיל מבוגר יותר, לא אצל ילדים בגן אלא אצל נערה בוגרת כמוך, אשר מסוגלת לראות את הדברים, לא להמשך באופן אוטומטי אחר הרצונות אלא מסוגלת להתמודד, להתבונן במה אסור ובמה מותר גם אם לא רואים מיד את התוצאות. ממך הדרישה גדולה מאותו ילד בתלמוד תורה, שכן את כמובן גדולה יותר ואפשר להעמיד אותך בהתמודדויות רציניות יותר.

חבר בגיל שלכן הוא דבר הרסני ביותר, הוא שובר את כל כך הרבה דברים חשובים, שאם היינו מודעים אליהם לא היינו חושבים על כך כלל, אלא שהם לפעמים נסתרים ולא באים באופן מורגש ולכן היצר והרגש מצליח לגבור עליהם לפעמים. ואפרט כמה דברים עד כמה דבר זה מזיק.
1. האדם מתרגל שלא להתמסר לקיום ההלכה, הוא מתרגל שלמרות שדבר זה איננו לפי ההלכה, בסופו של דבר יש מקום לגמישות ואין צורך להתמסר יתר על המידה. דבר זה יגרום לאדם בהמשך החיים בקושי רב ביחס להלכה.
2. קושי בהתמסרות למה שהאדם מבין שהוא צריך. כאשר האדם נסחף אחר רגשות, אחר קנאה באחרים וכו´, הוא מחליש בתוכו את הכח להתמסר למה שהוא מאמין בו, וכך הוא גורם באופן מעשי שבהמשך החיים הוא לא התרגל להתמסר לדברים שהוא מאמין בהם ובכך יאבד את היציבות שלו ואת הרצינות באמונה שלו וביכולת להתמסר לדברים גדולים באופן רציני.
3. נזק בתפיסה ביחס הנכון בין בנים לבנות. דבר שיקשה עליו מאד לבנות את הבית שלו בעתיד בצורה נכונה, על ידי שיקולים אחרים לגמרי ממה שהוא יתרגל, יגרום לו לקושי לשנות את דרך החיים ואת הדרך שהתרגל אליה ובכך עלול הוא לנסות לבנות את הבית שלו על יסודות ילדותיים וחסרים שהובילו אותו לחברות, ולמשברים רבים.
4. עצם העיסוק בקטנות גורם לאדם להיות קטן, להתרגל לדברים קטנים ולהיות קטן.
5. קשר זה גורם לשיעבוד לקשר, שיעבוד הבא מכל מיני גורמים לא אמיתיים וגורם לאדם הרבה פעמים לא להיות הוא אלא להיות מה שהאחר רוצה בשביל להצליח במה שאחרים רוצים, ובכך הוא מאבד את המהות שלו.

יש עוד הרבה דברים, ואין רצוני להאריך בהם, אלא רצוני לחזק אותך, שאת יודעת באמת מה טוב ומה לא, ולמרות שקשה לך, דעי שאת עושה את הדבר הנכון, ותהיי חזקה, תמשיכי ותהווי דוגמא כיצד אפשר לעשות את הדברים בצורה הנכונה, תהווי דוגמא ואני בטוח שתראי מהצד אם תסתכלי במשך הזמן, כיצד התרמית הזו של חברות, היא מאבדת כל טעם, היא נהיית כל כך ילדותית וכל כך קטנונית, שאת תרגישי כאשר את לא שבויה בתוך זה, איזו שמחה שאת לא שבויה במה שחברות שלך נשבו.
ההרגשה הטובה של הקשר הזה הלא טוב, גורמת לאדם להיות משועבד להרגשה הזו, וגורם לכך שהשעבוד הזה יזיק כל כך שהאדם לא ירגיש עד כמה הוא משועבד, שאך אם היה יודע לא היה מוכן בשום אופן להתחיל את הדבר, אך הוא כבר שבוי בפנים, ואת שאת בחוץ תראי אם תתבונני היטב עד כמה שהדברים נכונים.
היי חזקה ותתגברי ותראי עד כמה תרוויחי מכך
בברכה
יצחק.