שאלה
שלום כבוד הרב.
מעסיקה אותי שאלה לגבי תחומים שונים בלימוד תורה.הרבה מהלימוד בישיבות שלנו הוא לימוד גמרא.שזה לימוד שכלי.אך יש דברים שהם אינם דברים שכליים כגון מסילת ישרים שיש שם מאמץ של הפנמה והטבעה בתוך האישיות של המסרים שם.רציתי לדעת איך עושים זאת?בעניינים כאלה לא מספיק לזכור מעולה אלא צריך גם שהדבר ישאיר חותם ויכנס למקום עמוק בתוכינו.אז חוץ מלקרוא כל הזמן ולחשוב על זה כל הזמן עד שזה יחלחל פנימה,האם יש כיוון/הדרכה בתחום עבודה שבלב שניתן לעשות?בנוסף האם לימוד כזה שייך גם במקומות אחרים בתורה?גמרא ועוד?
תשובה
שלום וברכה
לימוד תורה אכן נעשה בכל אברי הגוף והנפש.
אפילו בלימוד הצד ההלכתי אנו מדברים על חשיבות לימוד התורה בקול – "ערוכה בכל ושמורה", על קדושת הגוף בעת הלימוד וכדו'. ברם לא רק המרכיב האינטלקטואלי בנפש האדם שותף ללימוד, כי אם גם הרצון והדמיון, הרגש וכדו'. כל אלה קיימים במידה מסוימת אפילו בלימוד גמרא בהיבט ההלכתי.
כאשר עוסקים בלימוד המידות כמובן שהמינון של היבטים אלה עולה, אולם גם אז אין מדובר בוויתור על השכל, בשל העובדה שיש חשיבות שגם לימוד המוסר יהיה שכלי. אנו משתמשים בדמיון בשעה שאנו מדמים מהי הדרך הראויה, משתמשים ברגש המתפעל מהרצון להיות טוב יותר, עושים פעולות של הפנמה על ידי קבלת החלטות מעשיות ועוד ועוד.
עולה אפוא כי אנו נוקטים בכל הכלים הנשמתיים שיש בידינו, ומנסים בכל מאודנו לשלב את כל התודעה שלנו וכל הכלים הנפשיים שיש לנו כדי לבנות עולם נפשי ומלואו.
כל טוב