שאלה
שלום וברכה!
אני לומד כל יום באופן קבוע פ"ש עם רש"י הלכה ומשנה יומית ומוסר. כשאני לומד מסור אני מרגיש שזה מדבר אלי ושזה מחזק אותי ואני משתדל לעבוד על הדברים שכתובים שם ולתקן אותם. כשאני לומד חומש עם רש"י או משנה יומית זה בודאי דבר גדול אבל אנילא מרגיש כלום או האם בכלל אני אמור להרגיש משהו בין שאני לומד גמרא או חומש או כל דבר אחר? חובת התלמידים אני מתרגש ממנו כל פרק ופרק וזה מחזק אותי אבל חומש עם רש"י כלום חוץ מזה שלמדתי פ"ש היום
אודה לרב אם יוכל להאיר את עיני בעניין לבל נתייאש מהלימוד.
תשובה
שלום רב: יש להבחין בין לימוד תורה שהוא בגדר של בשר ולחם שבא לתת את המזון הבסיסי לנשמה ולמוח לבין לימוד תורה של דברי מוסר ואגדה שהוא בגדר של יין שגורם להתרוממות ולהתעלות, עליך לדעת שישנם דברים כגון יין שנותנים תחושת התעלות אבל לא בהכרח מביאים לגוף את המזון הבסיסי אבל מצד שני ישנם מאכלים כמו בשר ולחם שנותנים את המענה הבסיסי אבל ללא תחושת התעלות.כולנו זקוקים קודם כל למזון הבסיסי ובסוף הסעודה גם לי-ין
מיכאל ברום.