לימוד תורה מול כיבוד הורים

שלום וברכה,

בישיבה אכן לומדים על הערך של לימוד התורה וחשיבותו הרבה, וכבר אמרו חז"ל שמצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצוות.
אולם, צריך להיזהר שלא להסתנוור מתלמוד התורה. בישיבות מקפידים ללמד שקודם כל אנחנו צריכים להיות בני אדם (או בשפה ישיבתית יותר "מנש") ורק אחרי זה לגשת לתורה. מבחינת המוסר הטבעי לעזור להורים זה יותר נכון, ואל לנו להתעלם ממנו.

ובספרי ההלכה כתוב (תראי לבן שלך): בש"וע יורה דעה סימן ר"מ, סעיף י"ג כתוב "תלמוד תורה גדול מכבוד אב ואם" (עפ"י מסכת מגילה דף ט"ז)
הלכה זו מבוססת על העובדה שיעקב אבינו נענש על כך שלא כיבד את אביו ואמו רק בתקופה ששהה אצל לבן, אבל לא על 14 השנה שבהן למד תורה בבית מדרשו של עבר, כי לימוד התורה היה חשוב יותר מכיבוד הורים.
כל זה קרה רק כשלא היה בבית הוריו, אלא במקומות אחרים כמו בישיבה עצמה. אבל כאשר אדם בבית הוריו, כיבוד הורים קודם, וכך כותב ה"פתחי תשובה", על הסעיף שציינו למעלה, והוא מבסס זאת על דברי השו"ע עצמו ביורה דעה סימן רמ"ו סעיף י"ח.

לסיום, צריך להוסיף שיש כאן חילול שם ה´, שגם אליו צריך להתייחס בכובד ראש. חס וחלילה שמעשיו של בנך יגרמו לך לרצות לשרוף לו את הספרים, ולחשוב בצורה מעוותת על הישיבות.
ולכן אם הוא סונוור ע"י האור של לימוד התורה עד כדי כך שהוא לא מקשיב להיגיון המוסרי, והוא לא רואה במעשיו חילול ה´ - הראי לו שגם ההלכה עצמה (שהיא גם מבטאת ערכים מוסריים רבים) מנוגדת לדעתו.

כל טוב,
גלעד
(המשיב אינו רב)