לימוד תורה לבנות

שלום רב לך אופיר.
השאלה ששאלת היא שאלה מצויינת. הרבה גדולים וחשובים כבר ליבנו וחזרו וביררו את היחס ללימוד תורה לנשים. אשתדל לענות כפי ידיעותי הדלות, בעזרת ה´ יתברך.
רק לצורך ההגינות אומר, שבדוגמאות שהבאת, נקטת בדוגמאות של נשים מאוד צדיקות ואפילו נשים שהגיעו לדרגה גבוהה- אך לא בלימוד תורה אלא בנבואה. נבואה זה כוח עצום, כוח של דמיון טהור ורגש שלם- אך לא לימוד תורה.
העניין הוא שלימוד תורה הוא עניין שכלי, מדויק ומייגע. האופי של האישה באופן כללי הוא לא מתאים לליבון מתמיד ופסיקת הלכה. טבע האישה הוא להיות מושפע מעניינים רגשיים, ולכן זה יכול להפריע בחדות ובדוגריות של יכולת הניתוח. זה אולי דומה לעניין שנשים פסולות לעדות. יכול להיות שתבוא אישה רגשנית להעיד בבית דין וכשהיא תראה מולה יתומה שבוכה הלב שלה לא יתן לה להעיד נגדה אותה יתומה.
הדברים היו יותר נכונים בדורות הקודמים שהייתה בורות אצל הנשים, והן כמעט ולא יצאו מהבית. במצב כזה אם היו מלמדים אותה את עומק התורה הן היו יכולות לשבש מושגים והיה יכול להיות מזה נזק. כמובן שנשים צריכות ללמוד את הנושאים שקשורים אליהם ונוגעים אליהם ביום יום (וזה הרבה נושאים- כשרות, שבת,טהרת המשפחה, הלכות מציאה, הלכות בשר וחלב וכד´). היום נשים שהן יותר חכמות ויותר זהירות בלימוד התורה יכולות ללמוד בהדרכה של תלמידי חכמים ובלבד שזה לא יהיה בגישה של התרסה שגם הן יכולות אלא בגישה של לימוד תורה לשמה.
לכל אחד יש תכונות מסוימות, ויש כשרונות שה´ נתן לו. לא האיש צריך להצטער שהוא לא קיבל את היתרונות של אישה, ולא האישה צריכה להתעסק במה יש לגברים שלה אין.
כולנו נשתמש בכוחות שה´ נתן לנו ונקלס את שמו יתברך בעולם.
ליעד.