לימוד תורה בלי עבודה

שלום וברכה,

ראשית כל, אני מברך אותך על התהליך העצום שאתה עובר ומחזקת את ידיך. הרצון לקרבת אלוקים ולרוחנית מבורך ואני מאחל לך שתמשיך לחתור לכיוון זה כל חייך.

לגבי היחס לעבודה כפי שמצטייר מדבריך עומדות בפניך שתי אפשרויות. הראשונה היא לעזוב את העבודה וללמוד תורה כל היום, השניה היא לתקן את האופן בו אתה חווה את שעות ה'ניתוק' מהקב"ה.

באשר לאפשרנות הראשונה מפורסמים דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ג,י):

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.
מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומדת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב.

כלומר, היציאה לעבודה איננה בדיעבד משום שאנו חייבים לפרנס את ביתנו אלא היא משלימה את עולם התורה שלנו.

וכאן אני מגיע לאפשרנות השניה, אני מאמין כי עלינו לתפוס את חיי המעשה הטבעיים לא כמנותקים מעולם התורה והרוחניות שלנו אלא כחלק אינטגראלי ממנו. הרב קוק (אורות התורה סז) מסביר כי המצב המתוקן בארץ ישראל הוא שעולמנו הגשמי (בהקשר שלנו פרנסה) לא עומד בסתירה לעולמנו הרוחני אלא הם משלימים זה את זה.
בהקשר זה מומלץ לעיין בספר 'וארשתיך לי לעולם' של הרב שרלו שמבאר באריכות את תפיסת הרב קוק (עמ' 171)
http://ypt.co.il/show.asp?id=34084

לסיכום, עלינו להתייחס אל העבודה שלנו כעל כורח המציאות אלא כחלק אמיתי מהחיים הרוחניים שלנו. ייתכן והחלפת מקום העבודה והתאמתו לכשרונותיך גם כן תעזור בתחום זה. בסופו של דבר, דווקא עולם רוחני וקדוש הבנוי על אדנים בריאים של פרנסה טבעית יכולים להתרומם למקומות גבוהים ונשאים.

עלה והצלח,
אביאל