שאלה
שלום.
בתקופה האחרונה קשה לי מאוד לקרוא דברי תורה, ואם אני מתחילה לקרוא אני תכף ומיד עוזבת את זה בכך שאני אומרת לעצמי אני יודעת מה זה כבר אומר או אני מכירה את זה או אין לי כוח לקרוא וכו'.
ברצוני לשאול מה לעשות עם זה. אני מאוד רוצה לחזור ולקרוא דברי תורה כמו פעם בנחת בשמחה ובכיף .
תודה רבה יום טוב ושבת שלום (:
תשובה
שלום לך!
ראשית, אני רוצה לחזק אותך- איזה מדהימה את!! שאלו הן הרצונות והשאיפות שלך!! כל כך טהור, כל כך פשוט- רוצה ללמוד תורה. רוצה לרצות ללמוד. רוצה לשמוח וליהנות מהלימוד. אשרייך (,"). ונראה לי שקודם כל, ולפני הכל, צריך לא להיבהל מהתחושות הללו. לא להגיד- "מה, איך זה יכול להיות שככה אני חושבת ומרגישה" וכו´. צריך לשמוח עם מה שכן יש, ולשמוח עם המודעות, ובעז"ה נמצא דרך להגיע למה שמחפשים. אני גם ממש מבינה את ההרגשה שלך כי גם לי לפעמים יש זמנים כאלה שכשאני לוקחת ליד איזה עלון של שבת עם פרשת שבוע, ומתחילה לקרוא, אז אני מגלה שאני מכירה כבר את הרעיונות... כלומר, את וודאי לא היחידה שעוברת דברים כאלה, וכנראה שגם אפשר למצוא דרך לשנות.
באמת, זה יכול להיות משעמם לקרוא שוב ושוב אותו דבר, השאלה באיזו גישה קוראים... בעצם, נראה לי שהפועל "לקרוא" לגבי דברי תורה יש בו קצת הנמכה. כי דברי תורה זה לא סתם היסטוריה או אקטואליה, זה לא סתם ספר קריאה או עיתון ש"קוראים". דברי תורה [לומדים]. במפגש עם דבר-תורה מכל סוג שהוא צריכה להיות אינטראקציה, התחברות והשפעה בין הדברים שאנו קוראים, לבין ההבנה שלנו, וכלה בהשפעה על הלב והמעשים שלנו. זה מכלול שלם של השפעה. כלומר העיקר בלימוד התורה הוא ההשפעה עלינו, והדבר הנוסף הוא הרחבת הידיעות שלנו בתורה. עד כדי כך שזה משפיע עלינו אפילו אם אנחנו לא מבינים עד הסוף...
מכיוון שהעיקר הוא ההשפעה עלינו, יש עניין בדברי תורה, ובעיקר בדברי מוסר ומידות, לשמוע וללמוד שוב ושוב ממש אותו דבר גם בלי שום חידוש, כי אנחנו אף פעם לא מגיעים לשלמות בדברים האלו, וככל שנשמע את הדברים יותר, הם יותר יחדרו ללב. אפילו שלא הוספנו שום ידע חדש, הדברים שנכנסו למוח וללב משפיעים עלינו, וזהו העיקר. המפגש עם דבר ה´. אז חשוב גם כאשר אנו מתחילים לקרוא ומגלים שזה משהו שאנחנו כבר מכירים, לא לדחות את זה. ראשית כי אולי זה יחזק בנו את ההבנה שכבר קיימת בנו, אולי זה יזכיר לנו, ואולי אפילו כן נמצא שם איזה חידוש או חידוד שלא מצאנו עד כה.
עם זאת, כמובן, שחשוב גם לא להישאר כל הזמן באותה רמה. ניתן דוגמא- ילד בכיתה א´ לומד חיבור וחיסור בהקשר של תפוחים ותפוזים- כמה הוספתי וכמה חילקתי לילדים וכמה נשאר לי. ואילו בתיכון הוא לומד הבנה מעמיקה יותר- שהחיבור והחיסור יכול להיות בכלל פלוס ומינוס שמסמנים כיוון על ציר המספרים, כלומר מסמלים מהות של המספר ולא פעולה (הוספה או החסרה). כלומר, ההבנה הקודמת נשארה, אך ההבנה החדשה העמיקה עוד יותר ועכשיו הילד מבין מהות נוספת של אותם דברים. להבדיל, אך בצורה דומה, זה קורה בדברי תורה. בקטנותנו אנו לומדים הבנות מסוימות, אך חשוב לא להישאר כל הזמן עם ההבנות הללו, שיש עניין להעמיק ולהתקדם בהם. איך עושים את זה בפועל? לדוגמא- אם עד זמן מסוים קראתי פרשת שבוע רק עם רש"י, אז בשלב מסוים צריך לעבור לפרשנים נוספים, להעמיק את ההבנה, להקשות על ההבנות הקיימות ולהרחיב עוד יותר. כלומר חשוב למצוא רובד נוסף, והרובד הנוסף הוא המעניין והוא המושך. לא להישאר במקום.
טוב, אז מה לעשות? אם את מרגישה שאת לומדת כל מיני דברים שכבר מוכרים לך ואין לך חשק להמשיך ולקרוא בהם, את לא חייבת... תופס פה העניין של " אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ". עלייך למצוא דברים שימשכו את ליבך, ואת תחליטי באיזו נקודה בעצמך ועל מה את רוצה עכשיו ללמוד. מכיוון שבנות לא חייבות בלימוד תורה זה אפילו עוד יותר פתוח. לפי מה שאני יודעת לבנות חשוב בעיקר ללמוד אמונה. את יכולה לחפש נושאים/סגנונות/רבנים שעכשיו כן מושכים אותך, ולהתמקד באותו מקום בזמן הזה. עד שתרגישי שמיצית את אותו מקום ,ותחפשי לך משהו אחר.
ככה זה עבודת ה´ שלנו. היא מתפתחת לפי המקום שבו אנחנו נמצאים. וכמו שאנחנו כל הזמן וכל החיים משתנים, ככה אנחנו צריכים להתאים לעצמנו את הלימוד תורה ואת עבודת ה´ שלנו.
שיהיה לך בהצלחה רבה!! שתזכי שה´ יכוון אותך למקומות שתרגישי בהם חיבור עמוק עם דברי התורה!
שנה טובה!
הדס.
hershko.hadas@gmail.com