לימוד למבחן בשבת והכנסת דברי קודש לשירותים

שלום רב,

1. "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה´ מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר" כך קורא לנו הנביא ישעיהו (פרק נ"ח) - הראייה הנבואית של השבת המביטה לעומק אל תכניה של השבת קובעת שבשבת עלינו להמנע מעיסוק בענייני החולין שלנו השייכים לששת ימי המעשה, ו[יום אחד בשבוע להקדיש למנוחה פיזית ונפשית, שתאפשר לנו להתמקד בעולמנו הפנימי והרוחני].

חכמינו למדו מפסוק זה הלכות הקשורות ליחס לשבת, הלכות שירחיקו אותנו מתן אופי של חולין ליום השבת. לפיכך, יש להימנע מללמוד בשבת למבחן בתחומים הקשורים לעולם החול שלנו. ניתן ללמוד למבחו במקצועות הקודש, אך גם אז יש להשתדל שלימוד זה יפליג אל מעבר למסגרת של ההכרח ללימוד למבחן, אל עבר מחוזות הלימוד ´לשמה´, והעמקת עולמו הרוחני של הלומד. הנביא ישעיהו מלמד אותנו, כי אם נצליח להשיב עצמנו מלעסוק בחפצינו היומיים בשבת, נזכה לברכה: "[אז תתענג על ה´], והרכבתיך על במותי ארץ, כי פי ה´ דבר".
2. לא ניתן להכניס דברי קודש לתוך תא שירותים אלא אם כן הוא מעוטף בשני כיסויים (ספר בשקית בתוך תיק, תפילין בנרתיקן ובשקית חיצונית וכדו´).
לכן, אם אין בקירבתך מישהו שאת סומכת עליו ניתן לאלתר כיסוי נוסף לסידור (בגד, נייר כלשהו), ולהניחם בתוך התיק.
אם אפשרות זו לא קיימת, הרי שבשירותים ציבוריים רבים כיום ישנה הפרדה בין איזור הברזים לאיזור השירותים עצמם וניתן להניח את התיק באיזור הברזים כך שיהיה אפשר לשמור איתו על קשר עין מתוך תא השירותים. במקרה זה, מותר להכניס את התיק לתוך איזור הברזים, ובכך לפתור (לפחות חלקית) את הבעיה.

מקורות לעיון נוסף:
א. לעניין המבחן בשבת - 1. מסכת שבת דף קיג.-:
2. ערוך השולחן סימן ר"צ, סעיף ב.
3. שמירת שבת כהלכתה ח"א, פרק כ"ט.

ב. לעניין שני הכיסויים בשירותים - למשל, שו"ע ונושאי כליו בסימן מ´.

בברכה,
גלעד, צוות ישיבת הר עציון.