שאלה
לצוות ישיבת כפר הרא"ה שלום רב,
לאחרונה ראיתי שיש דעה מפי שר החינוך נ"י לדאוג ללימוד משותף בין דתיים לחילונים. אני מניח שמבחינת ההלכה הדבר בסדר אבל הדבר הזה טוב שילדים עם תפיסות שונות לגבי היהדות ילמדו ביחד או שמא הדבר מסוכן מפני בלבול אצל ילדים קטנים (פערי תרבות וכו..)
אשמח לדעתם על הנושא עם מקורות הלכתיים.
תשובה
שלום.
ראשית, אינני מייצג את דעות הצוות של ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה.
שנית, לא אבסס את דבריי על "מקורות הלכתיים".
אני למדתי בבית הספר היסודי בכפר הרא"ה, בי"ס ממלכתי דתי, בו למדו יחד ילדים ממשפחות דתיות וכאלה שאינן דתיות. (אגב, בבית הספר שלנו למדו גם ילדים ערבים...)
אני חושב שאחוז ה"חילון" בבית הספר שלנו לא היה שונה בהרבה מבתי ספר שבהם למדו רק ילדים דתיים.
גם אשתי, שרה, למדה בבית הספר הממ"ד (לבנות בלבד) "דיזנגוף" בתל אביב, בו למדו הרבה בנות ממשפחות שאינן דתיות.
האם נאמר ששר החינוך "לא המציא את הגלגל" ברעיון שלו?
אני חושב שהוא מציע רעיון אחר לגמרי, לא דומה בכלל לדגם בית הספר שלנו, בכפר הרא"ה, או לבית הספר "דיזנגוף" בו למדה רעייתי, שרה. ואומר בפרוש: לא שמעתי את הצעתו מפיו, אני כותב לפי מה שאני חושב שזו ההצעה שלו.
בית הספר שלנו בכפר הרא"ה, היה בית ספר ממלכתי דתי לכל דבר ועניין. כל הילדים התפללו בבוקר, כל הילדים הלכו ליטול ידים לפני ארוחת עשר, כל הילדים ברכו ברכת המזון, כל הילדים התפללו תפילת מנחה, כל הבנים היו חייבים לבוא עם כיפה וציצית, כל הבנות באו לבושות בחצאיות וחולצות עם שרוול.
מספר שעות הקודש במערכת הלימודים נקבע לפי שייכות בית הספר לזרם הממ"ד, האווירה בטקסים השונים במהלך השנה הייתה מובהקת בשייכות לזרם הממ"ד.
לדגם כזה- אין לי התנגדות. נראה לי ששר החינוך מדבר על דגם אחר.