שאלה
שלום.
בעבר חטאתי חטאים רבים וקשים בעקבות חוסר יראת שמיים ולמעשה חיים ב"ספירה" אחרת. הקב"ה זיכה אותי לשוב בתשובה מאהבה ובתהליך מתמשך זה עשיתי תשובה גדולה מאוד על עוון פגם הברית.
כל זה היה לפני שסיימתי את הישיבה.
היום אני צריך למצוא את דרכי בחיים. אני מרגיש שאני מאוד רוצה ללמוד באוניברסיטה (דווקא באוניברסיטה) מתמטיקה ומחשבים (בעיקר מתמטיקה). אולם אני חושש מאוד מפני החברה המעורבת: לא שאני חושש שאני אביט בכוונה על מראות אסורות או אמשך לכפירה ומינות חס ושלום. אני פשוט חושש מתגובות פיסיולוגיות לא רצוניות.
בעקבות חשש זה אני לא לומד באוניברסיטה ובעצם גם לא מוצא את עצמי בעולם. ברור שבעקבות כך אני שרוי בדכדוך, מרגיש "אפס", וגרוע מכל אני מצוי בתחושת חוסר כיוון באופן שאני מרגיש שאני לא מסוגל להתחתן כרגע (אני עוד מעט בן 24). אוסיף ואומר (להשלמת התמונה הרלוונטית) שאני מאוד משתדל ללמוד תורה ושזה אחד הדברים הכמעט יחידים שמעסיקים את ראשי בין במחשבות על ההווה ובין במחשבות על העתיד (מה ללמוד, איך ללמוד, כיצד לנצל כמה שיותר זמן לתלמוד תורה).
שאלתי היא מה לדעת כת"ר כדאי לעשות(לא פסיקה, רק יעוץ או הכוונה)? נרשמתי לאוניברסיטה אך אני מתחבט מאוד אם לבטל את ההרשמה או לא. דרך אגב, כאשר ביטלתי שנה שעברה את הרשמתי לאוניברסיטה, חשבתי שיצוצו לי כיוונים שונים אולם התברר לי במהלך שנה זו שאין לי שום כיוון מלבד לימודים באוניברסיטה (וכמובן תלמוד תורה) - לא מבחינת כישורים ולא מבחינת התעניינות. אני לא גאון (וזה לא נאמר מתוך ענווה יתירה אלא מתוך הכרה אמיתית) אולם כוחי הכמעט יחיד הוא בלימודים.
בתודה מראש ובכבוד רב.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ידידי היקר הגיע זמנך לשאת אשה ולהקים בית בישראל.
אני חושב ששאלת הלימודים היא שאלה משנית.
אתה מדשדש ולא מוצא את עצמך כי הנשמה שלך מחפשת השלמה -מחפשת שלמות.כרגע אתה רק חצי בנאדם !!!
תשקיע בקטע הזה. הרם אותו לראש סדרי העדיפויות שלך.!
ולעצם העניין אתה ורק אתה ,יכול להכריע בשאלה האם ללמוד באוניברסיטה. כי אם אתה אדם חזק מבחינה רוחנית ואתה יכול להתמודד עם הרע שיש בין כותלי האוניברסיטה ולבחור בטוב אז למה לא?
צריך המון תעצומות נפש והמון כוח רוחני להחזיק מעמד מבחינה רוחנית דתית. יש לשלב את הלימודים באוניברסיטה יחד עם לימודי תורה שיעורים וחברותות.כי בלי זה מה יעשה הנער ולא יחטא?
אבל אם אתה חושב שזה לא כל כך ראלי אז אל תלך לשם!מנע רגלך מלכת בנתיבתם! כי הנזק (או כלשונך "התגובות הפיסיולוגיות הלא רצונייות " )גדול מאוד ולא שווה את התואר שתקבל כי תואר ללא טוהר מאבד את המשמעות ומרוקן מתוכן .
אתה נמצא בקו התפר בין יאוש לשמחת חיים .צעד קטן שלך יכול להעביר אותך לצד הנכון.
ובתפר הזה אל תתן לייאוש לכרסם ואל תתן לשיעמום מקום לנצח אותך.
כי אותך השעמום לא ינצח אתה יותר חזק.
חזק ואמץ !!!
אני מעתיק לך שיר יפה של שמר.
שיר חזק!!!!!
**לא מנצחים אותי כל כך מהר.
מחלוני אני רואה
רחוב כמו נהר גואה
ואנשים לעבודת -
יומם הולכים
ותינוקות של בית רבן
עם הילקוט שעל גבם
ובידיהם כמה
ענפי הדס פורחים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
מחלוני אני רואה
מטוס ממריא, מטוס דואה
ומתחבא בעננים
הרחוקים
אני שומע מכונה
במנגינה הנכונה
שמתגלגלת בחוצות
ובשווקים
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
בחלוני אביב וסתיו
ויום גשום ויום שרב
ואור וחושך ויחיד
ומקהלה
זה מתערבב, זה מתערבל
שירי קינה, שירי הלל
ולפעמים זו המולה אחת גדולה
פתאום זה בא ומתבהר
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי
לא מנצחים אותי כל כך מהר
בברכה,
עוזיאל
.