שאלה
שלום
כל שנה אני מתלבט איך ליעל את הסדר מבחינה תורנית רוחנית. בעבר הכנתי הרבה דברי תורה במחברת לאורך כל ההגדה ואני עוצר ואומר אותם. רוב המשפחה מעונינים להריץ כמה שיותר מהר ואין להם כוח להקשיב להרבה דברי תורה ולכן ניסתי שהדברים יהיו בסגנון שאלה ותשובה כדי לגרות את מחשבתם ולא להאריך סתם. אך לא פשוט. רק אחותי ואני ממש רוצים. אני רוצה לשנות או להוסיף חשבתי על כיוון של כל מיני סיפרוים מענינים עם מסר או איכשהו לגרום לאחרים איכשהוא להשתתף. הבעיה רוב האנשים דוברי אנגלית בלבד ולכן אני מתרגם הכל לאנגלית ולא יכולים להכין משהו לבדם לפני ואני לא בטוח שהם ירצות אם יש לכם רעיונות איך לשפר את הסדר ?? אשמח לשמוע??
בנוסף אם יש לכם ד"ת מענינים למשפחה וסיפורים עם מסר או כל דבר תורה שאני אוכל לתרגם למשפחה אשמחת תודה רבה!!!
תשובה
לשואל היקר שלום,
ראשית כל, יישר כח גדול על רצונך לקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים כתיקונה, ו"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
הבעיה שהעלית מעסיקה כל אדם שרוצה להעמיק בעניני התורה והמצוות ומגלה שאותו הלהט שמחיה אותו לא תמיד משותף לכל סביבתו. בדר"כ אנו מצליחים להתגבר על הבעיה על ידי התכנסות לבית המדרש או לבית הכנסת הקרוב כך שגם אם בביתנו ישנם בעיות אי אלו ואחרות שגורמות לנו להתבטל קצת מעבודת הקודש אפשר בנקל להתגבר עליהם. אך מה קורה כאשר "אין לאן לברוח ?" הרי לא נערוך את ליל הסדר לבד !! כאן יש להתחשב במעמד הרוחני של העומדים סביבנו, נכון שאנו רוצים לקרוא את ההגדה "כמו שצריך" לומר את כל מה שיש להגיד בלילה הקדוש הזה, אך מה נעשה אם לא כולם רוצים לשמוע?! נראה לי, שצריך להכיר בערך של מה שיש לנו ולא להתעסק כל הזמן בשאלה של "מה היה קורה אם..." זה לא מועיל ולא מקדם אותנו לאף מקום. עלינו להסתכל על המצב כמו שהוא ולשאול את עצמינו איך מתמודדים. נפלה בידינו זכות גדולה לערוך ליל סדר עם יהודים רבים מבני משפחתנו ואנו יכולים אף לומר מספר דברי תורה בזמן ההגדה לכן,
נבחר כמות מצומצמת של דברי תורה שנראים לנו כרעיונות המרכזיים של ליל הסדר ורק אותם נגיד.
נאמר את דברי התורה לא בצורה מרוכזת אלא בהפרשים, בתחילת ההגדה (כלומר "המגיד") עוד פעמיים באמצע (ואולי גם בסופה אם נשאר לאנשים כח צריך לזכור שערב שלם הם לא אוכלים), אפשר גם לומר משהו בסוף הארוחה לקראת סיום הסדר אבל יש להתחשב בציבור השומעים, אל תצפה אם באחת עשרה כשרוצים "להריץ" את ההגדה לאכול אפיקומן ולישון לא כל כך מעוניים לשמוע אותך.
אם אפשר, ננסה לומר את דברי התורה בצורה יותר "חיה" אולי בדרך קצת משעשעת, לשתף את הילדים נשאל שאלות "פיקנטיות" וכו´.
זהו רוח הדברים והעיקר שלא להעמיס על הציבור אסור לשכוח שהערב הוא ארוך ומתיש לחלקנו.
אני מסכים, שזהו לא המצב האידיאלי ובעז"ה כשתזכה להקים בית בישראל תוכל לערוך את ליל הסדר כרצונך אך בינתיים אל תתייאש הסתכל על חצי הכוס המלאה ונצל את הזמן העומד לרשותך, ודע לך שהרבה פעמים דבר תורה ממצה וקצר שחשבת עליו הרבה והכנת אותו בצורה טובה משפיע הרבה יותר משעה שלימה של דברי תורה. אסור לנו לשכוח שעיקר מצוותו של ליל הסדר הוא הסיפור לאחר, ולכן אם נפלה לנו הזכות לספר למישהו נשמח בכך ולא נשכח, שגם בהגדה ישנם ארבעה בנים, לאחד מספרים את כל הלכות הפסח, לאחד מקהים את שיניו, לאחד מספרים על נפלאות יציאת מצרים, ולאחד פותחים ואומרים. ההגדה מלמד אותנו שלכל בן יש התייחסות אחרת ואסור לנו ליפול ברוחנו אם אנו אנשים שמעוניינים להאריך בסדר ונפלנו על הבן שאינו יודע לשאול, כל אחד מהבנים צריך לקבל את התשובה הראויה לו שאותה יצליח לשמוע וגם להבין. נשתדל לאחוז בשיפולי גלימתו של בעל ההגדה ולא תיפול רוחנו אם קשה הדבר כי את מצוות ה´ אנחנו עושים.
אשריך שזכית לזכות את משפחתך!
בהצלחה ובאמונה שתצליח לערוך ליל סדר מוצלח,
עמיחי