לחשוב אחרת

ב"ה


ברכה ושלום.

אם זה לצורך לימוד אז זה חיובי וטוב ואם זה למען מטרה שלילית אז זה לא טוב.
בעיקרון אין איסור ביהדות לחשוב מחשבות ולא דנים את האדם על מחשבה והתלמוד בקידושין אומר ש "מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה" כלומר האדם נבחן במעשיו .

אולם יש איסור לחשוב מחשבות בתחום טומאת עריות ובתחום עבודה זרה (וגם איסור תאווה בלב שהוא הקדמה לאיסור לא תחמוד לשיטת חלק מהפוסקים)
ראה מה כתב הנשר הגדול ברמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ב הלכה ג

"וכל הלאוין האלו בענין אחד הן והוא שלא יפנה אחר עבודת כוכבים וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה הרי זה לוקה, ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו, כיצד פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה, ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות, ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים, כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, ולאו זה אע"פ שהוא גורם לאדם לטרדו מן העולם הבא אין בו מלקות. "


דע לך כי יש גיל שבו האדם חייב לבחור (מלשון בחור) ולבנות את אישיותו ולגבש את עמדתו ולעצב את אישיותו וזה חלק מתהליך הבגרות של האדם וזה טבעי וחיובי בכדי שהאדם יעצב את ה"אני" שלו ויישר את ה"אני" שלו עם התורה .ואז המחשבה האחרת או הרוח האחרת היא חיובית ומשובחת וכמו שנאמר בבמדבר פרק יד

[(כד) וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה:]





בברכה,


עוזיאל