לחזור?

שלום.

היום בחברה מסוימות ונראה שגם בשלך יש מושג כזה של "ידידות" – קשר אישי לפעמים אפילו עמוק מאד בין בחור לבחורה אך לא רומנטי. קשר כזה נותן לנו הרבה סיפוקים - של תשומת לב מרובה, להרגיש שיש מישהו שמתענין בנו, מקום לשפוך את הלב ולבטא את פנימיותינו - ויש בו הרבה חשיפה וקישור אישי מאד גדול. לדעתי קישור אישי עמוק בין בחור לבחורה שלא מתוך מגמה התחלתית מוצהרת ורצינית שיש כאן כונה לבדוק את האפשרות להקמת בית משותף מצד שני הצדדים, היא דבר לא בריא שגם עלול לפגוע אח´כ בבנין קשר זוגי ובקשר הזוגי.
וכמובן מתבקשת השאלה, למה ? מה רע בכך שיש איזו חברה אישית שעוזרת לי בהתלבטויות בחיים ?
ברור לי שאני כותב מנקודה שהיא קצת מחוץ לעולמך אך אתה נשמע לי בחור רציני ולכן אכתוב לך במלוא הכנות את דעתי.
בצעירותי חייתי בחברה דתית וחילונית שבהן ידידויות בכלל הן דבר מקובל ורק אחרי החתונה אתה מגלה שכל השאר היה שטויות ואדרבה קלקל.
אנסה להדגים את הענין ע´י סיפור . יש לי חבר שיש לו קרובים חרדים שכאשר באים אורחים הגברים אוכלים בחדר אחד והנשים בחדר אחר. בעיני החבר הדבר נראה מאד משונה והוא שאל את אבא שלו שהוא אדם מעמיק לפשר הענין. אבא שלו ענה לו במשל הבא (הוא בא מרקע צבאי) -
כשאנחנו מנסים להקשיב עם מכשיר קשר, יש תמיד רעש רקע (מין קול של פשש... כזה אם את לא מכירה) השידורים היחידים שנצליח לשמוע הם שידורים בעלי אופי ועוצמה יחודיים שמתבדלים מרעש הרקע.
כך גם בקשר בין איש לאשתו. כל חויה שהאיש (או האישה) חולקים עם נשים אחרות שאינן האישה שלהם מצטרפת לרעש הרקע,
היא כבר לא יחודית לאיש ולאשתו וכבר נחסם ולו בקצת ממנה האפשרות לשמוע את הקול היחודי של אשתך שם ומתוך כך גם לקשר אותכם באופן הכי מוחלט. (כשפשוט שהשאיפה שלנו היא שחיי הנישואין שלנו יובילו למצב שבו אנחנו ממש מתאחדים - כאילו אנחנו דבר חי אחד שרק הופרד ע´י מקרי החיים לשנייים ויש עוד הרבה להוסיף כדי להבין את זה נכון) .
בכל מקרה, בחיים עם אשתך אמר האבא של החבר שלי אתה צריך לעשות את השיקול, אילו חויות אתה חי רק עם אשתך ואילו אתה משתף. במשפחה שלנו (של החבר שלי) החלטנו לתת עדיפות לפן החברתי וכן לאכל יחד הגברים והנשים גם כשבאים אורחים אך אצל קרובי המשפחה החרדים - גם הארוחה יחד, היא כבר בגדר חויה אינטימית משותפת שהאיש לא יחלוק עם נשים אחרות.
לי הסיפור היה מאד משמעותי בכך שהוא חשף לי את נקודת המבט של האבא - נקודת המוצא שלו היתה שהוא עסוק בלרקום את הקשר שלו עם אשתו, ובפרט בלבנות את המרחב האינטימי המיוחד להם. זה בסיס היחס שלו לנישואין וממילא גם לאיך שהוא מעצב את היחסים שלו עם נשים אחרות.
בכל מקרה אם נתבונן נראה מיד שהתורה וגם המוסר האנושי הפשוט מכריעים שיש חויות שצריכות להיות משותפות אך ורק לאיש ולאשתו. חיי האישות, קרבה גופנית אינטימית, שינה משותפת וכו´. מה שחשוב לדעת הוא שגם "שיחה אינטימית" , שיחת נפש, היא סוג של יחסי אישות. לדיבור יש תכונה שהוא מקשר, שהוא מחבר בין אנשים. בפרט שיחה אינטימית. כל יחסי אישות בריאים נובעים מתוך שיחה - קודם כל קושרים את הנפשות ע´י השיחה ומתוך כך ניגשים להרחבת הקשר גם בגוף בחיי אישות. (חיי אישות שיש בהם רק הרובד הגופני הם באופן עמוק משפילים ומעליבים את שני הצדדים. הם מבטאים שאתה רק "חיה", רק גוף ומתעלמים מכל הנפש והנשמה מלאי הערך והעדינות שיש כאן).
יש סיפור מענין בגמרא שמדגים זאת. מעשה באיש שהיה מאוהב מאד באישה אחת, מאוהב עד כדי כך שחלה כתוצאה מכך. באו הרופאים לחכמים ואמרו להם שאם אותה אישה לא תבעל לאותו חולה הוא עלול למות. אמרו חכמים שימות ואל תבעל לו. אמרו הרופאים שלפחות יחבקנה וינשקנה. אמרו חכמים שימות ואל יחבקנה וינשקנה. אמרו הרופאים שלפחות יראה אותה עירומה אמרו חכמים שימות ולא יראה אותה עירומה. אמרו הרופאים שלפחות "ישוחח עימה מאחורי הגדר" (נראה שזו הדרך שלהם לומר "שיחה אינטימית") אמרו חכמים ימות ואל ישוחח עימה מאחורי הגדר.
בהמשך אותו איש חזר בתשובה אך לעניננו מה שחשוב כאן הוא שחכמים מתיחסים גם לשיחה אינטימית כאל חלק מהמציאות של איסורי אישות - שאפילו יהרג ולא יעבור עליהם.
לסיכום הנקודה הזו - המצב הבריא בגיל שלך הוא שתהיה עסוק בלמצוא את החצי השני שלך - את האישה איתה תחיה ואיתה תבנה בית. כאן, מצידך יש באמת פוטנציאל – אך מהצד השני לא, לפחות כרגע. כל המשכה של הקשר בפרט על רקע זה שכבר היה ביניכם קשר עומק - רק תרחיב ותעמיק מצב עקר שלא ברור שיש לו עתיד – ובעצם עלול לפגוע בך - ביכולת שלך ליחד את עצמך, את הפנים הנפשי העדין והקורן שלך - אך ורק לאשתך. (איזו מדרגה של קשר כן אפשרית עם בנות שאתה מכיר היא נושא לתשובה אחרת).
יש כאן עוד צורה להתבונן על כך. קשר נישואין הוא רק מתוך מחויבות, מחויבות עמוקה אחד לשני, מחויבות לבנות בית, מחויבות לבנות את החיים. קשר ידידות איניטימי הוא מעין תחליף זול או קל - יש לנו צורך גדול להרגיש רצויים, אהובים, מחוברים - וקשר כזה נותן לנו זאת אך בלי נטילת האחריות לממש ולעמוד מאחורי הקירבה הזו (כל יום אפשר לברוח) – בטח במצב הזה שהחברה שלך לשעבר יודעת שאתה מעונין להיות איתה בקשר – זה נהדר להרגיש מחוזר ורצוי וקשה להיות גיבורה ולומר "עצור", כרגע זה לא מתאים אז לא כדאי להעמיק חיבורים.
. קשה להתגבר על הסיפוק שהתשומת לב שאנו מקבלים מהשני נותנת לנו ואיך היא בונה לנו את תחושת הטוב והחוזק שלנו - אך אנחנו צריכים לדעת מה באמת טוב לנו - שאנו מעונינים בתשומת הלב וביחס ובקשר רק עם מי שהחלטנו שאנחנו איתו אחד, יחד בכל הדרך הארוכה ומסובכת שיש לנו ללכת יחד בחיים ולכן גם מתוך דאגה אמיתית לחברה לשעבר עליך לנתק את הקשר. (ותתפלא אך דוקא זה לפעמים גורם לשני להרגיש עד כמה כן חסר לו הקשר).
באותו הקשר - הנקודה הזו במיוחד חשובה גם אחרי החתונה. החתונה אמורה להוביל ליצירת "מרחב אינטימי" בין האיש והאשה שהם לא חולקים אותו עם אף אחד אחר. אין מקום לשיחות נפש עם ידידים אחרי החתונה – רק אשתך היא המקום שבו אתה חולק וחושף את עולמך הפנימי האינטימי. (ולשמור על קשר עם "חברה" מהעבר או אפילו ידידה זה ממש פוטנציאל לא טוב ובטח שיגרום גם לאשתך חוסר נחת ואף צער (ואפילו אם היא לא תודה בכך כי הנורמה החברתית היא אחרת).

דבר אחרון. המושג "חברה" – העיקרון הוא שקשר עמוק עם בת צריך להיות בשלב ששניכם מחפשים ובשלים להתחתן. עם למשל אתה צעיר ורק בעוד כשנתיים זה רלונטי להתחתן ופגשת מישהי שנראית לך שזה "זה" - זה דורש התייעצות רצינית איך בדיוק להתנהל בשנתיים האלה. חלק גדול מהבעיה של אנשים היום זה הקושי להתחייב ובמצב כזה מרגישים כאילו כבר יש את הכל אך בעצם אין עדיין כלום וזה פתח להרבה תקלות ובעיות.
מצד שני אם ברור לך שבשלב הנוכחי אתה עוד לא רוצה להתחתן ואולי בעתיד זה יהיה רלונטי, לדעתי בכלל לא שייך להכנס לקשר. ה"חברה" כאן היא בעצם "ידידה" פלוס. ידידה "רומנטית" – כשהמשמעות של זה היא בעיקר פתח להכשל באיסורים של קירבה גופנית (שלגביה חל אותו עקרון כמו הקירבה הנפשית – המקום הנכון לפתחה הוא רק מול אשתך). דרך נכונה להגיע להבין נכון את המושגים זה ע´י לשמוע שיעורים על זוגיות, אהבה וכו´. המושגים היום כל כך מבולבלים שזה פשוט נצרך. לי לפחות זה ממש עשה סדר וניקה לי את המחשבה ועוזר לי מאד בעבודה המתמדת של בנין הבית עם אשתי. (יש המון מקומות אם אתה צריך המלצות. אני ואשתי לומדים במסגרת מכון בנין שלם בירושלים. יש גם ספר שנקרא "ואהבת לרעיתך כמוך" של הרב שלמה אבינר שיכול לפתוח פתח). מתוך כך תהיה לך חשיבה יותר בהירה מה באמת את מצפה מבת זוגך לעתיד.

מקוה שהועלתי במשהו, אשמח לשמוע אם אתה לא מסכים איתי ומדוע, ובכלל שאלות והבהרות
בהצלחה
אדם
adamn@intermail.co.il