שאלה
כבר תקופה של כמה חודשים שאני לא מרגישה את הקשר עם הקב"ה.
במשך כל חיי תמיד חשתי שהוא מלווה אותי, וזה לא ממש משהו שאפשר להסביר במילים. כאילו שיש מן שכינה כזו שעוזרת לי להחליט ומכוונת אותי. ובאמת ב"ה בכל אשר הלכתי ראיתי רק טוב. ולפני כמה זמן פשוט הפסקתי להרגיש את השכינה הזו, כאילו שאני לבד.
אני מקפידה להתפלל לפחות תפילה אחת ביום אבל אני לא מרגישה התרוממות כמו שהיתה קודם (בערך כמו לקרוא משהו בספר) וכן בחיי האישיים אני מרגישה סוג של בדידות. לאחרונה התחלתי עבודה חדשה ואני פשוט לא מרגישה שהקב"ה כיוון אותי אליה ואני אפילו שוקלת לעזוב בגלל זה. (מבחינה שכלית אני יודעת שלא יתכן מצב שהקב"ה עזב אתי לאנחות אבל התחושה היא אחרת). איך אפשר להתגבר על המשבר הזה ולחוש בכל ליבי שה' איתי ומכוון אותי?
תשובה
טוב שאת מתפללת, טוב שאת "משוחחת" עם עצמך לגבי הקשר בינך ובין הקב"ה, זה בעצם אומר שאת בקשר חי עם הקב"ה. אל תיפול רוחך!
אני חושב שכדאי לך גם למצוא אפשרות לחלוק את הרגשותייך עם אשת מקצוע מתאימה: יועצת, עובדת סוציאלית או בדומה. זה יוכל לשפר את מצב רוחך, את קבלת מצבך העצמי וכו'.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם