לומד בישיבה וחוטא בבית. על פגם הברית. לבנים

בס"ד

שלום וברכה,
קראתי את שאלתך המאוד כנה ואמיתית, דבר ראשון שעלי לציין הוא שעם כזה עומק ורצון, ברור הדבר שתוכל להגיע לתשובה שלמה, למהלך של בניה והתקדמות, כי הרצון והתודעה זו כבר חצי הדרך לפיתרון, כידוע. אחלק את תשובתי לכמה חלקים, ראשית ההבנה הנכונה בעניין החטא ותיקונו, שנית, איך לפתור את הדברים בצורה פרקטית, ולאחר מכן היחס לחתונה ולהקמת בית, בקרוב אי"ה.
ועוד נקודה לפני שנתחיל, דע שצערך וכאבך הינו צער השכינה וכפי תחושת הריחוק שאתה חש ביחס לעצמך, לאמת הפנימית שבך, לנקודה האלוקית שבקרבך – כך גם חשה השכינה, מצטערת באותו הצער.
אז נתחיל, דורנו הוא דור מיוחד, דור בעל יכולות ועוצמות רבות לחיוב ולשלילה. ללא הכוחות הללו לא היינו מסוגלים להקים את המדינה הזו, וללא הרצון העז הזה לא היה כאן כלום. אבל כמו בכל דבר בחיים, יחד עם הכוח החיובי גם בא הכוח ההרסני השלילי. אלו הם דברי חז"ל המפורשים, הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, דהיינו שמי שהוא גדול ובעל יכולות גדולים אז היצר השלילי שבו גדול ג"כ. מחד זה נותן לנו מחויבות גדולה מאוד להתקדם ולקדם את האומה לקראת גדולתנו השלמה, ומאידך, זה יוצר בעיות, נפילות קשות של בחורי ישראל, בקנה מידה ובעומק שלא היו בדורות עברו. נפילות קשות אך מאידך יש בינו גם את הכלים לתקן, לבנות ולרומם את עצמנו ואת עם ישראל כולו אחרינו.

רבי צדוק הכהן מלובלין כותב שהנקודה של הדור שלנו, זה בדיוק הדבר הזה, פה ניבחן ואת זה נתקן. השורש של החטא הינו רצון להתפשט לפרוץ החוצה, להשפיע על הסובבים, חסד נתינה, וזהו גם הנפילה בברית, הרצון ליצור חיים שבא לידי ביטוי במקום שלילי ורע. הרצון הזה, הינו חיוני לדור, איננו יכולים לוותר עליו, היצר ליצור ולהשפיע הוא מהותי, אך עלינו ללמוד איך לרסן אותו ולכוון אותו למקומות חיוביים. מקומות של בנין ושל הוספה לעם ישראל. וכך הוא כותב: "מי שיש לו תשוקה גדולה לתאוות הגוף אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כ"כ, כי אדרבא, הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת." (צדקת הצדיק לר´ צדוק הכהן מלובלין, פיס´ מד) ובעוד מקומות.

בעקבות הדברים הללו, הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של העיר רמת גן, (והובאו דבריו בספרו של הרב יהושע שפירא "אשיב ממצולות" [דרך אגב, מאוד מאוד ממולץ]), כותב הרב אריאל, עפ"י דברים אלו, שיש מקום לחלק בין עבודת ה´ של האדם ביום יום – דהיינו תפילות לימוד, חסד, ברכות ועוד ועוד, לבין התחום של שמירת הברית. אין להשליך כלל וכלל מכך שאדם נופל באינטרנט וכד´ לכך שכלל אינו צדיק וכו´, אלא הדברים שונים. אפשר שהבחור יפול ויגיע למחוזות קשים, אך במקביל ילמד סדר בוקר בישיבה במלוא המרץ. וזאת מפני הדברים שכתבנו לעיל, בדורנו הניסיון והיצר הינם בקנה מידה עצום, הרבה יותר מדורות אחרים, ולכן, כדאי שאדם ימשיך בהתמדה בעבודתו ולא יתייאש כי נופל בברית, אך יחד עם זה ישתדל לשוב בתשובה ולהתמודד בכוח ובעוצמה.

לכן הרגשותיך הינם בריאות, הרצון הפנימי לגעת בנשים, הרצון לשוטט באינטרנט וכד´, נובע ממקום טוב, נובע ממקום של רצון לבנות וליצור, המתאים במיוחד עם דורנו, אך מכיוון שאין זו הדרך הנאותה והנכונה לעשות זאת עלינו להימנע ממעשים אלו לחלוטין, כדי לא לפגום באותו יצר חשוב, יצר היצירה, הבניה ההתפשטות.
ומכאן נעבור לשלב הבא, איך עושים את זה, איך מפנים את כל כוחותינו לאפיקים חיוביים, ובמיוחד בתחום הזה. הדרך הנכונה לעשות זאת, הוא ב"סור מרע ועשה טוב", ראשית, "סור מרע" עלינו ליצור פלטפורמה שלא ניפול לכשנגיע הביתה, אם אינטרנט רימון לא עוזר, אז אולי יש מקום לדבר עם ההורים ולבקש ניתוק של האינטרנט, לפחות בזמן שאתה בבית, או סיסמה לרמה גבוהה יותר. ואם אתה יודע דרכים לפרוץ את רימון, דווח להם. יחד עם זאת שמור על הלכות יחוד עם המחשב, תלמד את הדינים, ויישם אותם מול המחשב, זו לא המצאה שלי, אלא גדולי ישראל כך פוסקים ומדריכים, ועי"ז נהיה בטוחים לא ליפול.
מעבר לכך, "עשה טוב", תמלא את כל הזמן בעת בואך הביתה בעיסוקים שונים. כשאתה יודע על שבת שתהיה בביתך תארגן מפגש חברים, יציאה לבקר מישהו, ואפילו חברותא שתלמדו, ועי"ז לא יהיה לך פנאי לשוטט שם, תוכל לעשות גם ריצות וספורט ועוד ועוד. שהרי חז"ל מלמדים אותנו שהשיעמום מוביל לחטא, אם נמלא את הזמן בצורה מיטיבית הרי שלא ישאר לך זמן לנפילות, וזה גם לא יעסיק אותך. לאחר מספר שבועות בהם תעמוד ותתמיד במשימה זו, כבר לא תתעצב בבואך הביתה, ותשמח ובזה (אבל זה חייב להישאר לאורך זמן).

דבר נוסף, לפני צאתך מהישיבה הביתה, למד על חשיבות שמירת העיניים, תתבונן בדברים ותפנים את הענין כך שזה ישתקע בתוכך. אין בכוח לימוד זה לעצור את היצר הבוער כשהוא בעת פעולתו, אלא למנוע ממך להגיע לרגע של ניסיון, להגיע למצב שאתה והמחשב לבד וזה. ברגע שתנסה את הדברים הנ"ל בואך הביתה יהיה הרבה יותר פשוט, אתה תשמח במי שאתה, ולא תחפש כל מיני ריגושים, כי אתה יודע שאתה מסוגל להיות עצמך, לעמוד על שלך, יש לך עמידה, יש לך אופי, זה ימלא אותך סיפוק, ואתה תחזור לגמרא ביתר עוז. כי בעת הנפילה אדם מתייאש מעצמו, לא מחזיק מעצמו ומתורתו, אך כשהוא מתמלא סיפוק על מעשיות וכו´ אזי ישמח בהם ויתמיד בהם!

ובעקבות כל מה שכתבנו הגענו לחלק השלישי, נכון, יש יצר ליצור, ויש כוח עצום שנמצא בנו, אבל ישנם גם נפילות. צריך לדעת שהנפילות לא צריכות לעצור אותנו, נטפל בהם, נמגר אותם, אבל לא נתייאש בגללם. אלא אדרבא זה מראה לנו את הגודל של הכוחות שלנו,באמת. הכוח שלך להשפיע ולבנות את עמ"י הוא גדול מאוד! תבנה! אל תתיייאש! וכך כותב ר´ צדוק באותו מקום: "כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהרבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב". (שם, מט). בדיוק בנקודת החטא שם התיקון. איני מכירך לומר לך אם להתחתן עתה או לא, אך אני יכול לומר לך, דע לך ידידי, הכוח הזה הטמון בך, הוא כוח גדול, אל תבזבז אותו על שטויות, באמת! בע"ה תבנה את עצמך, תתקן את החטא, ותוך כך תתחתן בטהרה! כדאי לבוא לרגעים גדולים אלו מתוך טהרה פנימית, מתוך שמירה על עצמנו ומתוך התאפקות לקראת בניית ביתנו בכללו של עם ישראל!

אחי היקר, כתבתי לך מעט מתוך הרבה שצריך לכתוב, דיברנו על החטא והיצר לחיוב ולשלילה בדורנו, על הכוח הטמון בו לעליה, ויחד עימו לירידה גדולה. נתתי לך מעט טיפים טכניים ע"מ להתמודד על הקשיים, ולבסוף אני מקווה שתיטהר באמת, תמשיך לעבוד את ה´ בשמחה ומתוך כך תתחתן. אני מקווה שעניתי לך על שאלותיך, אם ובמקרה יש לך עוד שאלות בתחום זה או באחרים, אשמח אם תפנה אלי ישירות למייל האישי המצורף למטה.
כמו כך אני ממליץ לך לקרוא את התשובה הבאה: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=59452
ולקרוא את הספר החשוב של הרב יהושע שפירא אשיב ממצולות!
מאמין בכך ובכוחותיך!
יהושע
Yehoshua23@gmail.com