שאלה
לפני כשבוע אמי הייתה מאושפזת בביה"ח לאחר מה שנראה אז כהתקף לב (בשלב זה ידוע לנו כבר שלא ) , היא התאשפזה ביום שישי והייתה בביה"ח במשך השבת כולה. בשבת כמובן, לא ביקרנו אותה ולא דיברנו איתה . אני הייתי מודאגת מאוד , גם ממצבה הבריאותי וגם מהעובדה שהיא לבדה . מה עושים במקרה כזה? האם יש היתר כלשהו לדבר בטלפון? ליצור קשר עם הרופאים?
חשוב לי לציין שאין אנו גרים מרחק הליכה מביה"ח ואין לנו קרובים באיזור.
בתודה מראש.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אין כל היתר לחלל שבת שלא למטרת פיקוח נפש.
ההרגשה שלכם והדאגה היא מובנת ,טבעית ונורמאלית.
אבל הדאגה הזו לא מצילה חיים וגם ולא מהווה תרופה היא מכבידה מאוד .
לכן יש לטפל בה להסיר את הדאגה מהלב כגון להתפלל להשם לקרוא פרקי תהילים ולבקש מהשם שישלח לה רפוא שלמה ולא יאונה לה כל רע או לעשות פעולות שמשכיחות את הדאגות כנאמר "דאגה בלב איש -ישיחנה" ירחיקנה מדעתו או ישיחנה מלשן שחוח שיעשה את הדאגה קטנטנה .או מלשון שיחה שאם מדברים על הדאגה עם אדם אחר ומשתפים אותו זה כשלעצמו גורם לאדם לדאוג פחות והוא גם מקבל עידוד מהחברים.
כיוון שהשאלה היא בדיעבד הרי שאתם רואים בחוש שבעצם בדיעבד העבדה שלא התקשרתם לא גרמה לנזק בלתי הפיך או לעוגמת נפש וכדומה.
ו"שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" חיזוק התודעה לגבי קדושת השבת ושמירתה יש בה בכדי ללעזור להגן ולשמור "כי אשמרה שבת א-ל ישמרני"
בברכה,
עוזיאל