להתפשר לטובת הבן/בת זוג.

שלום וברכה

חיי הנישואין הם ריקוד משותף של בני הזוג, כאשר צועדים קדימה ואחורה האחד עם השני. לפעמים זה נסוג לאחור והראשון מחזר, ולעתים להפך. וויתורים הם חלק בלתי נפרד מחיי הנישואין, כל עוד הריקוד המשותף נותר, ואין מדובר בביטול אישיות או ברמיסה של האחד את השני.
הדבר כמובן מחייב בגרות בין בני הזוג, יכולת הכלה, הבנה עמוקה של נושאים שונים שבחיים וכדו'. במקרה בו אתם חיים, גם בגילך הצעיר וגם בפער שביניכם, הדבר כמובן מחייב נכונות גדולה יותר ועבודה עמוסה יותר. צריך להבין כי החיים הדתיים שלנו אינם "גיבנת" או תוספת לחיים, אלא הם חלק מהחיים עצמם, ואת צריכה כמובן לבחון האם אתם שותפים בנושא הכל כך חשוב של החיים.


מה אני מציע לך לעשות ? ראשית, לקחת את הזמן, ולראות האם אתם אכן הולכים ביחד. שום דבר לא לוחץ עלייך בשלב הזה, ואל תחפזי לעשות דברים. שנית, אם וכאשר – אתם תוכלו להסתדר (לדוגמה: לא יהיה חילול שבת פומבי בבית, אולם אפשר שהוא יראה בחדר טלוויזיה וכדו'). אלא שאת צריכה לבחון האם את רוצה זוגיות כזו, ושאלה שניה – בעזרת ד', כשיגיעו הילדים, מה תעשו ?
אם תהיינה לך תשובות לשאלות האלה בוודאי תמצאי את הדרך לחיות ביחד. אולם אני מציע לקחת את הזמן ולא להילחץ.

כל טוב