להתנדב או לעזור בבית?

שלום רב,
שולחן ערוך פוסק בהלכות צדקה (סימן רנא)
"ואפילו אינו בנו ולא אביו, אלא קרובו, צריך להקדימו לכל אדם... ועניי ביתו קודמין לעניי עירו, ועניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת".
כלומר, הכלל הוא שעניי ביתו קודמים לעניי העיר, ויש עדיפות בקירבה גם אם הקרוב לא גר באותה העיר.
הלכה זו עוסקת כשלאדם יש סכום מסויים ויכול לתת אותו רק לאדם אחד, למי הוא צריך לתת.

לענייננו,
הרבה פעמים נערים נוטים לעזור מחוץ לבית ולא לעזור בבית מסיבה פשוטה, בבית שלי אני מחוייב ליחסי גומלין ביני לבין אניש הבית, אם אני גר בבית, ואני עוזר, אני עושה את זה כי אני חייב, וממילא ההרגשה שלי, וההערכה כלפי היא בהתאם... אם אני מתנדב מחוץ לבית לעומת זאת, אני מרגיש שעשיתי משהו מעבר לרגיל, וגם אני מעריך את עצמי כי עשיתי משהו שלא כולם עושים, וגם אני מרגיש טוב יותר כי לא עשיתי את הדברים הרגילים והקבועים, אלא עשיתי דברים שהם מעניינים אותי יותר, ואני יכולה גם לבחור במה ואיך לעשות אותם, ולא מחויבת לעשות דברים ספציפיים שמטילים עלי, ומחליטים עבורי מה צריך לעשות.
כמובן, יש בזה גם משהו מן האמת, הרי לא את כל הזמן שיש לך את רוצה ויכולה לתת עבור העזרה בבית. את צריכה גם לגוון בסוגי הדברים שאת עושה. וגם כשאת עוזרת (מפרישה צדקה מהזמן) את רוצה לתת לכמה מקומות.
אבל, לפעמים יש תחושה שההורים לא מרגישים את הצורך שלנו לגוון, ולצאת מהמסגרת הרגילה והאפורה, ולצאת קצת החוצה להתנדב בחוץ, ואומרים, אם להתנדב אז ברור שבבית.

אז מה עושים?
ראשית, כמובן, כפי שכתבת לעזור בבית זה דבר חשוב, אל לנו לשכוח את מצוות כיבוד הורים שבאה לבטא את הכרת הטוב הענקית שאנו חבים להורינו, על כל מה שעשו ועושים לנו. (לא רק זה, הרי אנחנו חלק מהמגורים בבית, ואם כן עלינו לשאת בנטל העבודה בבית, סתם כי מי קבע שההורים שלנו צריכים גם לפרנס את המשפחה וגם לשאת בנטל מטלות הבית הקבועות?) ואשרי מי שמצליחה לעזור הרבה לאמא שלה הרבה בבית.

לכן, הדבר הטוב ביותר הוא לנסות למצוא זמן לשבת יחד בנחת, ולהסביר לאמא את הצורך והרצון לתת גם מחוץ לבית, ולהבהיר לה שאנחנו מבינים את הצורך שלה בנו, ואנו מאוד מעריכים את כל מה שהיא עושה ותעשה בשבילנו, וכמובן שאנחנו נשמח לעזור לה בזמנים שיש לנו, וכמובן גם ליישם את זה ולעזור, בכל זאת אנחנו רוצים גם להתנדב מחוץ לבית כי גם היא מאמינה בחשיבות החסד, וגם היא מבינה כמה שזה מוסיף לנו חסד שאנחנו עושים בשמחה מחוץ לבית. ולקבוע זמנים בערך שאנחנו נעזור בבית, ושנתנדב בחוץ.

בקיצור: עניי ביתך קודמים לעניי עירך, אבל צריך תמיד לנסות להגיע בהסכמה לאיזון מסויים.

בהצלחה
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com