שאל את הרב

להתמודד עם קנאה

חדשות כיפה חברים מקשיבים 10/01/12 18:33 טו בטבת התשעב

שאלה

שלום כבוד הרב! קודם תודה רבה במלאכת הקודש שאתם עושים!

אבל יש לי בעיה מאד בעייתית שמציקה לי יום יום.. ואני לא יודעת למי עוד לפנות.. קשה לי שאני מקנאה באחרים..וזה לא סתם צרות עין..זה שקשה לי שאנשים אחרים מצליחים ממני.. יותר מצחיקים ממני, שנונים, חכמים, יודעים הרבה, היו בהרבה מקומות, ובעיקר שיש להם ביטחון עצמי, וחברות, מה שלי - אין.

יש גם את הקטעים האלה שבשיחות בנות מדברות על חוויות מהמשפחה שלהם - ולי אין פשוט מה לספר כי ההורים שלי אף פעם לא יוצאים.. גם לא בחופשים, וגם בקושי לחתונות..ואני פשוט הכי בצד של החברה הכי לא בעניינים ואני בת 15.. וזה ממש קשה לי גם כי לפעמים קשה לקלוט בדיחות כאלה של בנות אני לא מקשיבה מההתחלה או שאני מפספסת ואני מתפדחת לשאול.. או שאני פשוט כל כך לא בחברה שאני לא מבינה את הבדיחות והדחקות שבנות מעבירות בניהן.. וזה גורם לי כל כך לשנוא את עצמי ולקנאות באחרים, וגם כל שאר הדברים גורמים לי ולפחד לדבר עם אנשים, ובכלל להיפתח אליהם, או ליצור קשר כי בעצם כי גם כי אני יודעת שאין לי מה להגיד ואני משעממת, וגם לפעמים יש לי קושי בלבטא את עצמי וכל כך מעצבן אותי לראות את כולם עם הכושר הביטוי הזה והכריזמטיות ועם כל ההצתות האלה של הבדיחות והשנינות.. ואני תמיד לבד בעולם ואני לא יודעת מה לעשות כי ממש קשה לי עם זה אני כל הזמן מנסה לחשוב איך לתקן את זה אבל אני לא מצליחה להגיע לפיתרון.. אני תמיד מגיעה למבוי סתום.. כי אני מרגישה כל כך סתומה כל הזמן. אבל זה לא שאני אנטי חברתית או משהו אני מאד רוצה לתרום לחברה, לשמח, לעזור אבל אני פשוט פוחדת לדבר איתם כי אני בקושי יודעת משהו בעולם הזה.. וגם האחים שלי הקטנים (2, גיל 4 ו2) לא אוהבים אותי ומעדיפים את האח שלי (אח חורג) שתמיד מלא ברעיונות ויותר מדי בעל ביטחון ומתנשא.. וזה גם גורם לי גם קנאה.. ומן פחד כזה ממנו וכל האנשים גם נרתעים ממני כי אין לי דעה בקושי, אין לי אופי ועמוד שדרה וכל דבר שחסר לי גורם לי קנאה ואני רוצה גל כך שזה יפסיק אני כל כך מבקשת עזרה!

כל כך נמאס לי מזה ואני כל כל רוצה לצאת מזה! איך אפשר לגרום לזה להיעלם אני באמת מאד מאד רוצה להשתפר ולהספיק לפחד למרות שיש לי אמונה בה'..ואני מתפללת הרבה למרות שאני חושבת שזה לא כל כך נכון שאני מבקשת דברים כאלה מה', אז שאלתי השנייה האם אפשר לבקש כאלה דברים מה', שיעזור לי בח

תשובה

שלום לך יקרה,

תופעת הקנאה היא תופעה שמוכרת כמעט לכל אחד.
אומנם אצל כל אחד זה ברמה שונה אבל,
כמעט ואין אדם שלא צריך להתמודד עם זה.
אם זה אצל ילד בגן- בסנדוויץ עם השוקולד של החבר,
ואח"כ זה החולצה היפה מאחד המותגים המובילים ולך מה לעשות אמא שלך לא בקטעים של מותגים. ובהמשך זה בהדרכה וכן הלאה וכן הלאה,
כל החיים אנחנו יכולים להסתכל מסביבנו ולראות את כולם מוצלחים וחכמים ונבונים ואנחנו אפס, כלום ממש ממש כלום.
כי באמת אם אנחנו מסתכלים על עצמנו ביחס לכל הסובבים אותנו זה נורא קשה לראות את הטוב שבנו.
ביחוד כאשר אנחנו עסוקים כ"כ עם היצר הרע הזה שמראה לנו כמה אנחנו לא שווים,
והכי דואג שבעולם להראות לנו כמה כולם מסביבנו יש להם את ההכי טוב,
באישיות, במשפחה בלימודים בהכל..

אז בואי נעצור לרגע את כל המרוץ הזה סביב האחרים.
ננשום עמוק,
נספור עד שלוש ונתחיל להסתכל על החיים שלנו בצורה קצת אחרת ממה שהסתכלנו עד היום.
הקב"ה הביא אותך/ אותי/ אותנו לעולם,
הא"ב של האמונה זה לדעת שאם הקב"ה הביא אותנו לעולם יש לנו תפקיד כאן בעולם,
יש לנו כוחות,
יש לנו תכונות טובות בשביל למלא את יעודינו כאן בעולם.

הרבה פעמים נח לנו להסתכל על האחר ולראות את הצלחותיו.
אנחנו לא תמיד ובעצם רב הפעמים לא רואות את הנסיונות היומיומיים שהוא חווה,
את הנפילות והקשיים שלו.
אלא רק את התמונה החיצונית שנראית כאילו הכל הולך לו חלק.
אם נתבונן מעט פנימה יותר נראה שכולם כולל כולם בעולם חווים נפילות וקשיים.
כמובן שזה תלוי בעבודה של כל אחד,
איך הוא מתמודד עם אותם קשיים ונפילות.

אני אישית מאמינה,
שכאשר אנחנו מאמינים ברבש"ע אמונה שלמה ואמיתית,
ומתוך כך מאמינים בכוחות ש-ה´ נתן לנו
אז אנחנו מפחיתים בכמות נכרת את תחושות הקנאה ואוטומטית מתמלאים בכוחות עשיה
ומרגישים טוב יותר עם עצמינו.

אז אוקי קראת את התשובה עד כאן
ובסך הכל הבנת (טוב צריך עוד קצת לעבוד על זה שיכנס יותר פנימה..)
אבל תכלס איך עושים את זה?
איך קמים מחר בבוקר ומרגישים טוב יותר עם עצמנו?
מרגישים שאני שווה משהו,
שאני לא איזה עלה נידף בחברה?

אז דבר ראשון, זה חיזוק האמונה.
חשוב להבין שאמונה זה לא רק במובן הבסיסי והפשוט של אני מאמינה שיש בורא לעולם.
ברור שזו אמונה, אבל האמונה הזאת שיש בורא לעולם מוציאה עוד כ"כ הרבה סעיפים מעבר לכך.
האמונה שיש בורא לעולם אומרת גם שהוא זה שהביא אותי כאן לעולם ונתן לי כוחות יצירה, כוחות שמיוחדים רק לי והם הטובים ביותר עבורי,
ולכן אין לי מה לחפש את התכונות הטובות שבי אצל האחר.
לצורך החיזוק אני ממליצה לך ללמוד ולקרוא בנושא.
למשל מתוך הספר בגן האמונה המבואר של הרב שלום ארוש.

אחרי ההבנה שהקב"ה שלח אותי לעולם והוא נתן לי כוחות ותכונות,
חשוב שנעצור מדי פעם ונראה את הכוחות שלנו.
ההכרה בכוחות שבנו אינה גאווה אלא היא הכרה בכך שה´ נתן לנו כוחות ואנחנו צריכים להשתמש בכוחות אלה.
מה יעזור לנו לראות את הכוחות?
אני ממליצה לך למצוא לעצמך כל יום כמה דקות ביום שבהם את מתבוננת בדברים הטובים שעשית היום.
תעצרי למשך כמה זמן את המרוץ של היום ותחשבי על 2 תכונות טובות שיש בך או אם זה קשה לחשוב על תכונות אז על 2 דברים טובים שעשית היום.
וזה יכול להיות הדברים הכי קטנים,
כמו- אח שלי ביקש ממני לשחק איתו ושיחקתי איתו בשמחה,
או עזרתי לאמא לקפל כביסה,
הבאתי לחברה שלי עיפרון כי לא היה לה וכו.

המעשים הקטנים והיומיומיים הם אלו שבונים לנו את האישיות הגדולה.

אני מאמינה שככל שתכירי יותר בערך עצמך,
כך גם הביטחון העצמי שלך יעלה,
מקומך בחברה ישתנה
והכי חשוב שתרגישי טוב יותר עם עצמך.

הדבר האחרון שמתקשר גם לשאלתך השניה הוא,
שתתפללי על כל העניין,
תבקשי מ-ה´ שיעזור לך להפסיק לקנא,
שיעזור לך להאמין בו באמונה שלמה ויעזור לך להכיר בכוחותייך הגדולים שהוא נתן לך.

בסוף תפילת 18 בחל מהסידורים מופיעה תפילה: "יהי רצון מלפניך... שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים..."
אם חכמים תקנו לנו תפילה זו וודאי שאנו יכולים ומותר לנו להתפלל תפילות אישיות הבאות מעומק הלב.

ולסיום אני רוצה להמליץ לך על ספר
שיכול להועיל בעבודה על כל הדברים שכתבתי כאן:
"וכשאני לעצמי" של חנוך לסר- מומלץ בחום.

שתהיה הרבה הצלחה בהכל,
ותזכרי שהשינוי לא קורה ביום אחד!
מוזמנת תמיד לכל שאלה,
רינת.
elrigas@gmail.com

כתבות נוספות