להתחתן?

שאלה

שלום כבוד הרב ,אני בת 26 ,חזרתי לקשר שהיה בעבר ולא הצליח משום שאני לא הצלחתי להרגיש אל אותו בחור רגש חתכנו ואז ראיתי אותו שוב והרגשתי צורך בלתי מובן לחזור אליו ,הבחור בהתחלה חשש ולא שש לדבר ,לאחר כמה פגישות מאופקות חזרנו להיות ביחד ,במהלך הקשר חשתי רצון לא מוסבר להיות במחיצתו וזה לא אהבה.תחילה הכרתי אותו, אדם חוזר בתשובה ,מקבל כל אחד עם מידות טובות והרגשתי שנורא אהב אותי בפעם השנייה הוא נעשה יותר קשה ,התחזק מבחינה דתית לכיוון החרדי השקפותיו חרדיות ומביע רצון ללמוד כל היום ושהאישה תפרנס בפועל אני רואה שמחפש עבודה ..הוא בחור בעל מידות ויש לי ביטחון איתו,נותן לי תחושת רוגע של "הכל תחת שליטה"ולכל דבר יש פיתרון ואם לא הולך ,לטובה..הבעייה שלי איתו :

1.מבחינה רגשית לא כמו שרגילה עם בחורים ,אין לבלוב ורגש כיפי של ביחד אין לי תחושת זוגיות.יכול להיות כי לא מהבחורים שמפנקים ,בכלל לא יצאנו .תמיד הכל היה יבש,וגם בחור שקט לא מרבה לדבר לפעמים נורא משעמם אותי..אבל תמיד אני הולכת עם הטיפפוסים הלא דברניים במיוחד

אך במהלך הקשר השני שראינו שאנחנו מתווכחים על כל מיני אי הבנות ורצינו לחתוך נורא פחדתי מזה ועשיתי הכל כדי שזה לא יקרה ,יש לציין שלפניו עברתי משבר פרידה מאדם שנורא אהבתי ..יכול להיות שזה קשור הפחד שוב לאבד .

2.שכלית הוא מבין אותי ,מקבל אותי בכל המצבים ,נורא בטוח לי לידו מרגישה בנוח ,הוא בעל מידות טובות יש בו רגישות לסבובב ,וחושב קודם על האחר.אך יש בו רגישות יתר,כל הזמן הוא נפגע ..כל מילה צריך להיזהר ,למרות שיש אמת בדברים שנפגע בהם,הוא יודע להרגיש את האחר .למשל אתמול דיברנו תכלס על החלטה של להתחתן ,הוא ראה במבט שאני לא כ"כ רוצה ,שמשהו כבה וחזר לנקודת ההתחלה,וקיבלתי ברכה מרב שמכיר את שנינו ,אך זה הפך אותי לגמרי החזיר אותי למצב הראשון ההתחלתי כשדחיתי את הבחור בעבר ,דווקא עכשיו שנושקים להחלטה הגורלית .אמי מאד אוהבת ומעריכה את הבחור ומכוונת אותי שיצליח ,אבי ושאר אחיותי ותאמת גם אני לא מקבלות את העניין שאשה צריכה לפרנס את הבעל ושכל העול מונח על כתפיה של האשה .אך מפחדת לחתוך .הרי בסך הכל הוא רוצה דרך של תורה וזה מבורך ..אך השיקול הזה גם מבחינה רגשית אצלי.לא מצליחה לארגן את המחשבה ..יש לציין שבמהלך הקשר למרות שרציתי את הנוכחות שלו ,הדברים המשותפים שלנו כזוג ביחד מועטים,לא הרבנו לצא

תשובה