שאלה
שלום כבוד הרב,
מישהו שאני מכירה נולד וגדל במשפחה דתייה והוא גם אוהב את הדת. אבל כששאלתי אותו למה הוא לא שם כיפה הוא אמר שהוא לא מרגיש שלם עם הדת ושהוא היה רוצה להתקרב ולהרגיש את זה באמת אבל הוא לא מצליח. הוא טוען שהוא מרגיש שהוא חסר נפש/נשמה ולא ידעתי מה לענות לו.. הוא רוצה שאעזור לו כי אני הכי דתייה שהוא מכיר, והאמת שאני גם מאוד שלמה עם הדת שלי ואני אוהבת להיות "הדוסית של החבורה".
- איך לדעתך אני יכולה לעזור לו?
הוא אף פעם לא חילל שבת והוא מתפלל בבוקר ושומר כשרות וכו'.. אבל הוא רוצה את הזיקה הזו לדת כמו שיש לי ואני לא יודעת איך זכיתי בה ואיך זכיתי להיות קרובה כלכך לה'.. כל בוקר שאני מתפללת אני מבקשת בתפילת 18 שיחזיר אותו בתשובה שלמה (כמו גם אותי כי תמיד יש לאן לחזור..)
אבל לא יודעת, קבענו שנדבר במוצ"ש והייתי רוצה לעשות קצת שיעורי בית לפני כן ולשמוע מה לדעתך יעזור לו להתחזק באמת!
תשובה
לשואלת שלום
ראשית- כל הכבוד על השליחות החשובה שלך. רבן גמליאל אמר בחכמתו: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, [הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ]"! וכך ממש את מוצאת את עצמך. אשרייך.
חשוב שתדגישי לו שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו. ה' שמח בכל התקדמות הכי קטנה שלנו.
בנוסף, צריך לדעת ש[לכל אחד יש הנתיב המיוחד שלו להתקרב לה'] וליהדות. אחד אוהב שיעורים בסגנון חסידי, השני אוהב בסגנון מחקרי, ועוד..
אם את מכירה אותו, נסי לחשוב יחד איתו; מה מקדם אותו בעבודת ה'? באילו נקודות בחיים הרגיש עליית מדרגה?
כמו כן, חשפי אותו לכמה סוגים של שיעורים ופעילויות דתיות ותני לו לבחור את השביל המיוחד שלו.
"כל אחד ואחד חייב לומר: [בשבילי] (בשביל שלי) נברא העולם".
בהצלחה. חזקי ואמצי!