שאלה
שמי אלישיב: אני בן 19 לומד בישיבה מעורבת כיפות סרוגות ושחורות. אני חושב לעזוב את הישיבה כי קשה לי ללמוד מספיק טוב. קשה לי ללכת לצבא(נחל חרדי ורק בנחל החרדי) בגלל הטראומות שחוויתי בקיץ האחרון(בגוש קטיף) ואני חושב להתחתן אבל מפחד מהעול הכבד שיפול עלי בגיל כזה. אשמח לשמוע תשובה לגביי זה תודה מראש...
תשובה
בעזה"י
שלום אלישיב,
לא בדיוק ברורה לי השאלה- אז קצת קשה לי לענות...
אבל נשמע לי שאתה עומד במקום טוב שהוא עלול להיות רע...
למה הכוונה?
אתה עומד בצומת דרכים- זה אומר שיש לך הרבה אופציות.
אבל הרבה אפשרויות - זה יכול להיות גם דבר רע אם קשה להחליט ביניהם...
אז דבר ראשון שצריך לעשות- זה להרגע.
ולבטוח בקב"ה.
הרבה פעמים אנחנו מוצאים עצמינו עומדים על צומת דרכים ומתלבטים מהי הדרך הנכונה.
כשבעצם רק שנים קדימה- נדע אם באמת בחרנו נכון...
מלחיץ?
בשביל זה יש הקב"ה!
אנחנו צריכים לבחור בדרך שנראית לנו האמיתית, הנכונה והקדושה ביותר שאפשר.
על סמך התורה, על סמך רבנים, מורים וחברים ובעיקר בעיקר על סמך הלב שלנו.
ומה אם זו לא הדרך הנכונה- סמוך על הקב"ה אם תבחר לשם שמיים הוא כבר יקח אותך למקום אליו אתה צריך להגיע. אז דבר ראשון- אמונה.
לעניינו,
אני לא מכיר אותך- אז יש לסייג כל דבר שאומר...
חתונה- עליך לשאול את עצמך אם אתה מוכן להיות בעל, אבא וראש משפחה- לא אם אתה מפחד- אלא אם אתה מרגיש מוכן לכך נפשית, אם אתה מוכן לקחת אחריות, לבנות בעצמך בית ולעצב משפחה.
על פחד- צריך להתגבר
אבל אם אתה עונה בשלילה על שאלת המוכנות הנפשית- כנראה אינך בשל לכך עדיין.
צבא- לעניות דעתי וממה שאני מכיר אצל בני נוער היום, מעטים מאד הם אלה שמוכנים אחרי תיכון בגלאי 18-19 להתגייס. דברים רבים באמונות ודעות והשקפת חיים צריכים עיצוב בסיסי ולוקים בחוסר בהירות ושיווי משקל. לכן חשוב מאד לרוב רובם של החבר'ה לשבת קצת בישיבה.
הצבא הוא עדיין הצבא שלנו- למרות שלאחרונה הוא נאלץ להשתתף בפעולות האיומות של גירוש מגוש קטיף והשומרון. אבל עדיין אלפים מחייליו עוסקים יומם ולילה במסירות נפש במובן הכי פשוט של המילה למען עם ישראל וארץ ישראל- וזו זכות שאי אפשר לשלול מאותם חיילים תמורת שום מחיר.
אם קשה לך נפשית- אולי זה מפני שאינך מוכן ומוגבש מספיק ואולי מפני שפצעי הקיץ עוד לא החלימו.
לגבי ישיבה- התורה, בכוחה להאיר דרכו של אדם, להתיר חלק לפחות מהספקות ולהדריכנו בדרך ישרה.
אם אינך מרגיש חיות מהלימוד בישיבה- אולי אינך נמצא במקום הנכון. אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ.
אולי כדאי לך לבדוק בעוד ישיבות או אפילו במכינות- והעיקר שלבך יהיה שם.
זה לא מבטיח שהלימוד יהיה קל וכיפי פתאום- ההפך, זה יאלץ אותך להתאמץ ולהשקיע יותר- כי רק כך מגיעים לאן שהוא.
אז לעשות סדר בראש- קודם כל לשאול מה אני מחפש. מה הנשמה שלי מחפשת? אח"כ לראות איך ואיפה מוצאים לה מענה.
וכמובן כמובן, להתפלל לה' ית'.
יהי רצון שהקב"ה יאיר דרכך
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
or.tzfat@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם