שאלה
שלום וברכה,
אני בכיתה י"א ומדריכה בבנ"ע של בנות בכיתה ח'. בזמן האחרון יצא לי לגלות שלהרבה מהחניכות שלי יש חבר. מה שמפריע לי הוא שאני רואה שהחבר הוא למטרות כיף בלבד,לפעמים אפילו לא אהבה אמיתית ואני לא צופה שהקשר הזה ימשך הרבה זמן ואפילו אולי רק יזיק. כהייתי בגיל של חניכות שלי גם היה לי חבר,הייתי בדיקו באותו מצב שלהן, לא ידעתי מה המשמעות של חברה וזה היה קשר לא רציני.. והיום מהתבוננות על אז אני יודעת שהקשר הזה היה סתם.
טוב לחניכות שלי עם החבר, איך אני מסבירה להן מה הדרך הנכונה ? תודה רבה !!
תשובה
שלום יקרה,
ישר כח גדול על המסירות לחניכותייך, ועל הרצון באמת לחנך ולקדם.
בגיל 11-12 מתחיל תהליך שבו כל אדם מגבש לעצמו את הזהות שלו. זהות דתית,אישית וגם מינית. כמובן שהצד "העיוני" הזה, מתעורר לא סתם דווקא בגיל הזה, אלא בא בהתאמה עם עוד שינויים והתפתחות בצד הפיזי. כמו שיש שינויים בחלקים פיזיים בגוף, כך גם מתעוררים לחשוב ולהרגיש דברים חדשים. מתוך כך, נובע הרצון להכרות וקשר עם בני המין השני.
בגיל הזה הרבה פעמים החברה תופסת מקום מאוד מרכזי בעיצוב הזהות.
בהרגשת הערך העצמי שהרבה פעמים תלוי בחברה, או באנשים אחרים.
והשאיפה היא שכל אחד ואחת יבנו את זהותם ואת הערך העצמי שלהם על פי הכישורים והכוחות שהקב"ה נתן להם.
ולא על פי מישהו אחר.
נקודה נוספת היא האהבה. אהבה היא דבר נפלא, התחושה לאדם שיש מישהו שאוהב ומעריך אותו היא תחושה מאוד חשובה לאדם.
אמנם, אהבה היא לא רגש, וכפי שכתבת, לפעמים מה שנראה כאהבה הוא לא אהבה אמיתית. יותר אהבה שמבוססת על התלהבות רגעית, או לזמן קצר,
ואכן האהבה היא יותר מכך, היא מבוססת על קשר שמתמשך שכולל בתוכו נתינה אינסופית, אכפתיות, סבלנות, הקשבה.
וכשכזה, הוא דורש המון השקעה.
בגילאים האלו, עדיף לאדם לבנות את עצמו ובזה להשקיע את כל כוחותיו, וכשהוא יבנה את עצמו בצורה הנכונה, ממילא הוא יוכל בשלבים מתקדמים יותר, לאהוב מישהו עם כל הכרוך בכך. להיות מסוגל לתת ולהעניק לו, להתחייב לקשר למרות הקשיים שבדבר.
מעבר לכך, מכיוון שהמקום הזה של האהבה כל כך עמוק ומשמעותי לאדם, אנחנו רוצים לשמור עליו ככזה. מיוחד ואינטימי, ולא משהו שישחק עם הזמן,
לכן, אנחנו משתדלים לשמור את הרגשות האלו לאדם אחד, שאיתו נבנה את הזהות המשותפת שלנו ונחלוק את הרגשות המיוחדים האלו.
לגבי הנקודה האחרונה שכתבתי, צריך להבין ולהסביר את זה לחניכות. להעמיק בערך של האהבה בין בני זוג, שהיא לא משהו "פשוט" שאפשר לבזבז על קשרים בגיל צעיר (ולא כפי שאנחנו רואים בטלוויזיה וכו´),לדבר על ההבדלים בין אהבה להתאהבות. על הרגש שיכול לחלוף.
ועם זאת, לדעת שהצורך הוא נכון ואמיתי, שנובע מהתפתחות בריאה של החניכות שלך. וכדאי גם להגיד להם את זה. שהמקום הזה הוא טבעי והכרחי, רק שצריך לפתח ולשמור אותו לזמן אחר.
ולכן כדאי להשקיע בטיפוח קשרים אחרים (קשרים בין החברות גם מאוד משמעותיים), בנוסף, כדי שכל בת תוכל לעצב את הזהות שלה, הייתי מפגישה איתה עם המון מקרים שבהם היא תוכל לעשות זאת. כל מיני פרויקטים שבהם כל בת תוכל להוציא לפועל את הכישורים שלה כמו הצגה, התנדבות, יריד חסד, ריקודים וכו´.
מתוך כוונה לנתב את הכוחות החיוביים הרבים שיש בגיל הזה לעשיייה ולהתפתחות חיובית.
בהצלחה רבה, אם תרצי, אשמח אם תפני אלי למייל,
נעמה tepernaama@gmail.com