שאלה
בס"ד
שלום וברכה.
יש לי בעיה שקצת מטרידה אותי ואשמח אם תענה לי מה אני יכולה לעשות.
יש משהו בשבט שלי שאני מאוד מחבבת,
ואנחנו בקשר.
אנחנו לא חברים אבל אנחנו ידידים.
והקשר שלנו הוא לא סתם.
אנחנו מדברים על נושאים רצינים ואפילו הלכתיים,
וגם פה ושם סתם.
אבל אנחנו לא נוגעים או משהו כזה.
הוא יודע טוב מאוד מי אני ומקבל אותי.
ולכן אנחנו יודעים לשמור מרחק כשצריך.
אבל באמת שלא נגררתי איתו לדברים מסוכנים.
אנחנו רוצים להיות חברים.
זה לא יהיה למטרת חתונה אלא סתם.
כי הקשר הזה תורם לשנינו.
הסברתי לו שאני לא הכי מעונינת בחברות,
אך בידידות אין כל בעיה.
האם מבחינה הלכתית יש בעיה בחבר?
או בידיד?
מאיזה בחינה?
ומאיפה אנו לומדים את זה בתורה- כלומר מהו המקור?
תודה רבה.
אני
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
תברחי מהקשר הזה כמו מאש!!!!!!!!!!
דעי לך כי את יודעת היכן הקשר מתחיל וכיצד יהיו צעדיו הראשונים אך את לא יודעת להיכן הקשר הזה יוביל .........
למה לך להכניס את עצמך ואותו לתסבוכת ולניסיונות קשים מנשוא.....ולבעיות הלכתיות סבוכות מאוד!!!
דרכו של קשר שהוא הולך ומתעבה ,הולך ןמתעצם,הולך ונרקם ומתווספים אל הקשר הזה במשך הזמן גם ריגושים וגם רגשות-זו מציאות.
למה לך להכנס למציאות בעייתית שאחריתה מי ישורנה?
את נמצאת בתהליך של בניית האישיות ועבודה על המידות המשיכי בזה למה לך להכניס לעולמך הנשי -בנים? זו לא תורם לפיתוח האישיות אלא לנסיגה גדולה .
עייני נא ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=21349
בברכה,
עוזיאל