שאלה
שלום הרב,
אני חייל, כרגע בתפקיד בפלוגת מפקדה של יחידה קרבית בצה"ל.
הייתה לי שיחה לא מזמן עם בחור אחד, שאמר שאת מניין הסליחות הוא רוצה לעשות ב-8. במהלך הטירונות שלי, הבנתי את זה: עשינו תרגילים ב-4 בבוקר והיו מסגרת ואילוצים, שבנו על זה שהתפילה היא שעה אחת, והסליחות יהיו מאוחר יותר. כמו כן נאמר לנו שאנחנו אנוסים, ולכן כך.
בפלוגה שאני בה כרגע, אני קם ומתפלל בבוקר מתי שאני רוצה. כמובן שיש שעה אחידה שבה מתחילים לעבוד, ברוך ה', אבל אני יכול ככלל להתחיל תפילה ב-8 ואני יכול ב-6. זו בחירה שלי. חשוב רק להגיד, שלא כולנו באותה המסגרת, ויש ימים שבהם חלקנו הולך לישון ממש מאוחר או משתתף בפעילות מבצעית וחלקנו לא.
הייתי שמח לדעת מי הוא אנוס, האם אני בהגדרה זו, והאם צריך לקום בשעה המיועדת לאמירת הסליחות ולהתפלל ביחיד או לאחד כוחות עם הקולות שאומרים לקום מאוחר מכיוון שאנחנו בצבא (גם כשאין סיבה אמיתית לקום מאוחר)?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
אני לא בטוח שהבנתי היטב את המציאות.
אם בשעה שמונה יהיה מניין ויאמרו סליחות במניין, עם י"ג מידות של רחמים – זו הדרך היותר מועדפת לומר סליחות, מאשר ביחיד בכל שעה שלא תהיה.
אם לא יהיה מניין לא כאן ולא כאן – טוב לומר סליחות באשמורת הבקר. קשה לקרוא לשמונה אשמורת הבקר.
כל טוב