שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב!
ברוך ה' אני משתדלת מאוד במידת ה"נתינה" שלי.
אני ברוך ה' אוהבת מאוד לתת ולהעניק...
אך בעייתי היא הפוכה לחלוטין, אני לא כ"כ יודעת לקבל!
יש שיגידו שכלל אין זו בעיה.
אבל מבחינתי זו בעיה גדולה מאוד.
כי כשנותנים לי... אני לא כ"כ יודעת איך להגיב ולפעמים התגובה לא מתפרשת כמו שצריך לצערי.
אתן דוג' ממש פשוטה לכך,
יצאתי עם מישהו שרצה לקנות למעני שתייה
אבל הרגשתי כ"כ לא נעים כאילו אני "נצלנית" ולא הסכמתי.
וכתגובה לכך אמרתי לו: "אני לא צמאה ואם ארצה לשתות אז הבאתי כסף, אני כבר אקנה".
יש לציין שזה לא סתם מישהו שיצאתי איתו פעם אחת ו"התביישתי" אלא מדובר בחבר שיצאנו תקופה יחסית ארוכה.
זה קורה אפילו עם חברות טובות.
שנותנים לי משהו אני ישר דואגת להחזיר אחרת אני מרגישה נורא, כאילו אני נצלנית ואם לא מקבלים חזרה, אני מתעקשת ולפעמים הצד השני ממש נפגע מתגובתי!
אם רציתי להחזיר ולא קיבלו ממני...אני לא אשכח את זה וארגיש חייבת תמיד.
לא טוב לי עם זה! זו הרגשה נוראה וזה לא צריך להיות כך! זה קיצוני מדי!
ועוד שבזוגיות בעיקר, כל נושא הנתינה לבן הזוג וקבלה ממנו היא עניין חשוב מאוד!
מה אפשר לעשות כדי לעבוד על ה"קבלה"?
זה ממש דחוף לי.
תודה רבה רבה...
תשובה
לבת ישראל 2 שלום וברכה,
ראשית צריך להיות רגוע ונינוח. מידות לא מתקנים בדחיפות וכד´ אלא בשמחה וברוגע.
ולשאלתך -
את צודקת שיש בכך בעיה וכבר אמרו לנו חכמים במשנה במסכת אבות ש"הרוצה ליתן ושלא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים" בגלל חשיבות הנתינה, הוא כאילו רוצה לתת הכל ובדומה את אינך יודעת לקבל.
יתכן שבמובן מסוים העולם הגשמי חשוב מידי בעיניך ואינך רואה את הגשמי ככלי לחסד שהוא העיקר בעולם.
עליך לדעת שמי שאינו מקבל מאחרים גם אחרים לא יקבלו ממנו. ובאופן מעשי תחשבי שכל פעם שאת מסרבת לקבל [ובודאי אם חלילה את עונה בגאווה] את תענשי בכך שלא יקבלו ממך.
אם בכל פעם תחליפי תפקידים ותביני שלשמח יהודי זה לקבל ממנו במצבים מסוימים - בעזרת הרצון שלך לאהוב ולתת לכל תתגברי על חוסר האיזון שלך במידה זו.
ברור שביסוד הדבר יש ענין חיובי שלא להזדקק לבריות ולהזרז להחזיר חובות מיד אלא שבדוגמאות שלך זה יצא מדרך האמצע והפך לבעיה.
בהצלחה בשמחה ובנחת
דוד לוי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם