שאלה
ראינו אצל הרבה תנאים ואמוראים בש"ס שהיו מאוד קפדנים, למשל אצל רבי אלעזר במסכת חגיגה ראינו שרבי יוסי אמר לו איזה חידוש הוא עשה אותו עיוור, ואצל עוד תנא אחד שאני לא זוכר את שמו מסופר שהיו לו גבות עבות והוא לא היה רואה כי הם הפריעו לו, ופעם אחת שאל אותו תלמיד אחד איזה שאלה והרב לא ידע לענות ואותו תלמיד היה לו בעיה בשפתיים והוא נראה כמחייך, וכשראה אותו התנא הוא חשב שהוא צוחק עליו ועשה אותו לגל של עצמות, ועוד יש סיפורים כאלו בש"ס, אז למה הם לא דנו את כל אדם לכף זכות?????
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אין אני חושב שמדובר פה בלדון אדם לכף זכות אלא במסר המוסרים לנו חכמים .
המהר"ל מפר"ג כתב ספר שלם הנקרא " באר הגולה " שבו הוא מנסה להבין דברי חז"ל לעומק .
ואם חז"ל אמרו לנו סיפרו לנו על מעשה כזה הם ודאי מתכוונים ללמדנו מסר חינוכי מסויים ,בד"כ המהר"ל מסביר את הביטוי " נתן בו עיניו ועשה אותו גל של עצמות " אין הכוונה שהרג אותו ממש אלא משמעות רוחנית ,אם אדם כזה גדול עושה מעשה כזה אזאי אין לו זכות קיום והוא בעיניו נראה גל של עצמות .
זה הכוונה " נתן בו את עיניו "וראה כמו במכשיר רנטגן את כל פנימיותו את מהות חייו שזה הוא עצם העניין .
ז"א אם הוא טעה בדבר " יסודי כזה " ודעתו של אותו חכם זאת טעות בעצמותו של הטועה ,והכל לפי מדרגתם של החכמים .
ברור שלימדנו לכף זכות ,אבל הם רצו ללמד אותנו שאצל אדם גדול כזה התופעה היא מאוד חמורה השוללת את זכות קיומו עד כדי כך .
וחוץ מזה כמדומה לי שיש ביקורת בתלמוד ובמדרשים על חכמים שלא דנו לכף זכות ,ז"א שישנה התיחסות למשנה בפרקי אבות " ודן את כל האדם לכף זכות " אפילו אדם פשוט וקל וחומר לתלמיד חכם .
בברכה ,
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם