שאלה
ישנו קיבוץ בעל בריכות דגים כאשר לצד הברכות נמצא נחל שהינו שטח ציבורי נחלת הכלל ואינו שייך למשבצת הקיבוץ.
הקיבוץ חפר תעלה המקשרת בין הנחל לבין בריכת הדגים ובנקודה מסויימתישנה תעלה המחזירה את המים מהנחל לבריכה כך שישנה מערכת סגורה.
השאלות: (א) האם מותר לי לבצע דיג בנחל שהינו שטח ציבורי כאשר אני יודע בוודאות שהדגים הנמצאים בנחל הם אותם הדגים שיצאו מבריכת הקיבוץ.
(ב) בהנחה שהתשובה ל-א היא שאסור האם הדיןיהא שונה במידה ובנחל הדגים פרו ורבו וכעת אני דג את הנכדים והנינים של דגי הבריכה כאשר למעשה את מזונם הם מקבלים מהנחל שהינו הפקר
(ג)בהנחה שהנחל עצמו קולט מים ממקומות אחרים כך שבתוך הנחל ישנו שילוב הן של דגי הבריכה והן של דגי הפקר אשר שייכים למערכת הטבעית של הנחל מה יהא הדיו.האם היחס בין דגי הבריכה לדגי ההפקר ישנה את התשובה.
אודה לרב אם יפנה אותי למקורות לעיון
תשובה
ב"ה י"ז כסלו תשס"ד
שלום רב!
נראה ששאלתך קשורה לסוגיא במסכת בבא מציעא דף כ"א: לגבי פירות הנמצאים בצד שדה, וידוע שהפירות נפלו מהאילנות שבשדה זו. הנושא נמצא בהלכה בשולחן ערוך חושן משפט סימן ר"ס סעיף ו', ושם נפסק שאם מדובר בפירות שנמאסים בנפילתם הם של המוצא, כיוון שהבעלים בודאי מתיאשים קודם נפילתן, שדרך האילן להשיר פירותיו, אבל באילן שאין דרכו להשיר פירות הרי זה כיאוש שלא מדעת ואסורים. וכן אם במקום נמצאים בהמות או חיות שבודאי יאכלו אותם, ואם גילה בעל השדה דעתו שאינו מתייאש אסור לקחתם.
במקרה שלך נראה שהקיבוץ אינו מתייאש מן הדגים כיוון שלא יאונה להם דבר אם יגיעו לנחל,ועוד שהם מניחים בדרך כלל שהדגים יחזרו לברכה. ולכן אסור לך לדוג בנחל אלא אם כן תקבל רשות מפורשת מן הקיבוץ או שיש הרבה דייגים בנחל, והקיבוץ יודע על כך ולא מוחה.
גם אם דגי הקיבוץ פרו ורבו הם שייכים לקיבוץ כיון שלא הפקירם, גם אם ניזונו מן הנחל.
אם אל הנחל הגיעו דגים ממקומות אחרים יש ללכת אחר הרוב.
המקורות לענין הם בגמ' ובשו"ע שהובאו לעיל, כדאי לעיין גם בסמ"ע ובחידושי רעק"א לגבי גילוי דעת של בעל השדה שאינו מפקיר את הפירות.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם