לגור ביחד לפני החתונה

מי שאינו רגיל בשמירת מצוות, וכל עולמו בנוי על תפיסת העולם שהוא עושה מה שטוב לו, כל זמן שאינו מזיק לזולת או לחברה, קשה לו מאד לקבל את האיסור לחיות יחד עם חברתו, ואת האיסור על כל מגע גופני בינו לבין חברתו לפני נישואין. כי שניהם אנשים מבוגרים, וזה טוב לשניהם, אז למה לא?
אם הקב"ה "אסר לנו את הארוסות": אסר בתורה כל קשר גופני בין בני הזוג לפני בניית קשר "על ידי חופה וקידושין"- מי ששומע בקולו, ישמור גם צו זה, ובמקביל ינסה להבין אותו. ולא ינסה להבין, ורק אח"כ יחליט אם לשמור או לא.
ולפני נסיון להסביר, נקודה למחשבה: הרבה זוגות שחיים ביחד כמה שנים לפני החתונה, נפרדים אחרי שמתחתנים. איך זה?? הרי גרו יחד, והכירו??
לקשר הגופני עורג הגוף, הוא מאד נחשק ויש במשיכה הגופנית עצמה גדולה. אך אין מקום להענות לערגה זו בלי להבין כי העונג שבה, בא יחד עם מחויבות,
מחוייבות טוטאלית בין בני הזוג. מחוייבות מעוגנת בקשר נישואין שבני הזוג אינם יכולים "לקום בבוקר, לקחת את המזוודה, ולעזוב את הבית".
החברה שאיננה אמונה על שמירת תורה ומצוות, רואה בקשר בגופני עונג שנמצא ברשותו של האדם, והוא יכול לעשות בו מה שהוא רוצה.
והנה, כמו שציינתי קודם, קשה למי שלא הורגל לכך שיש מי שקובע לו מה לעשות ומה לא לעשות בחיים האישיים, להבין כי מישהו יקבע לו איך לחיות עם חברתו.