לגור בחברון או לשמוע בקול ההורים

בס"ד

אני לא מבין את השאלה כלל. עד שתהיי בגיל עשרים לא תהיה שום סכנה לגור בחברון.

גם הוריך שחרדים לשלומך יסכימו בודאי שתלכי לגור שם. אולי גם הם עצמם יעברו לגור איתך בתוך העיר חברון.

לגבי כיבוד רצון הורים היום. בודאי שיש צורך והגיון רב לשמוע בקולם ולהתחשב בדעתם.

אם תשאלי האם אני חייבת? והנוסח יהיה "חייבת" או "לא חייבת"?
התשובה היא "לא חייבת" כיון שזה דבר הנוגע ישירות לך ולא ישירות להם. וכל דבר שהוא נוגע להם באופן עקיף כמו הדבר הזה - אין בו "חובה" לשמוע בקולם.

אבל ביחסים בין הורים לילדים אי אפשר להשתמש רק במילה "חובה" כיון שאין להם חובה להאכיל אותך ולתת לך מקום לגור בו בגיל הזה. כבר עברת את גיל שבו יש להם "חובה" לכלכל אותך. האם יש הגיון שמערכת היחסים תתבסס רק על "חובה"?

החכמה היא לבנות ולעשות ולתרום לעם ישראל בכל כוחנו ובכל מרצנו ולא על חשבון ההורים או על חשבון אחרים. לפעמים זו רק עצת היצר לחשוב שרק באופן זה יש עשיה.

בשולי הדברים אכתוב לך כשאני אוהב מאוד את חברון ומשתדל לבקר שם הרבה. אני חושב שערכה הוא חשוב מאוד כי בלי קשר עם האבות אנחנו כמו עץ בלי שורשים. הוא יבש. אין לו חיות. אין לו צמיחה. אין לו עלים. אין לו פרחים. אין לו פירות.

עץ עם שורשים בריאים
הוא ירוק
יש לו חיות.
יש לו צמיחה
יש לו עלים
יש לו פרחים
יש לו פירות מתוקים מדבש ונופת צופים.


בהצלחה