לבנים בלבד! אני כל כך רוצה להשתחרר מזה אבל אני פשוט לא מסוגל!

מה הולך צדיק?
אהבתי את הגישה של התכלס שלך.
בואו ונשים לרגע את הקוצי' מוצ'י בצד, נוריד ת'כפפות ונתחיל לעבוד או לדבר כמו שכתבת
אז בגלל שזה יהיה סתם לא פייר וזה באמת זועק אני רק אקדים ואומר שכן, גם הפעם,מה לעשות,רואים רק מעצם השאלה שלך שהמצב שלך ברוך ה' הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב ושהמודעות,הרגשות והמצפון שלך,לא רק שהם חיים,אלא הם גם בועטים ונושמים.
אז ממה נתחיל?
אולי מזה שקודם כל אתה צריך לעזוב עכשיו הכול(והכול זה ה כ ו ל) וללכת לאיזה זולה או פינה שקטה בסבבה ש'ך, כזו שתכבה לך קודם כל את כל הבלוקבסטר שרץ לך עכשיו בראש ותאפשר לך להתחיל במסע אמיתי ועמוק פנימה.לתוך תוכך.
המסע הזה אמור להתחיל בשאלה הראשונה שאתה ורק אתה תוכל לענות עליה, מאוד פשוט, בלי לטחון ת'מוח ולחפור יותר מידי:
רוצה להפסיק או לא רוצה להפסיק עם החטא הזה של פגם הברית?
תגיד: 'נו מה,ת'שרוט? לא ראית שכתבתי לך שאני רוצה?'
ועל זה אני אענה לך:
נו, אז כתבת אז...?
מזה אומר, שאתה באמת רוצה?
כי כמו שאתה יודע יש הבדל ענק בין אדם שרוצה משהו, לאדם שרוצה לרצות.
אם הייתי אומר לך בארבע לפנות בוקר שהבית היפה שלך עולה בלהבות ובדיוק עוד שתי דקות מעכשיו החדר שלך על כל מה שיש בו, כולל אותך, הולכים לעולם שכולו טוב, תאמין לי שלפני שהייתי מסיים:
'סתם אחי, בצחוק....' היית כמו פנתר מנזק מהמיטה שלך ובורח לכל הרוחות.
לא התחלת להתפלסף,'תקשיבו, אני באמת רוצה לקום מהמיטה אבל קשה לי...'
פשוט קמת!
זה נקרא לרצות לקום.
אבל אם נניח הייתי אומר לך שאתה צריך לקום לתפילה כי עוד מעט ניגמר זמן ק. שמע אליבא דמגן אברהם, יש מצב מאוד סביר שבאמת היית רוצה לקום, מכוון שעון,אבל בסוף, בשורה התחתונה:
לא היית קם.
למה? כי לא רצית לקום, רצית לרצות לקום.
מובן?
אז קודם כל קח נשימה ארוכה ותשאל את עצמך באמת עד כמה הדבר הזה, החטא הזה של פגם הברית מפריע לך?
מצד אחד, כן, טרחת לכתוב לנו מכתב ובכלל כמו שכתבת, אתה חושב על זה המון
מצד שני רק אתה יודע,אם אתה בעצם מסוגל לתת יותר, הרבה יותר בשביל שאשכרה תתחיל לראות תוצאות במלחמה הזו.
אחרי שענית לעצמך איפה אתה פחות או יותר נמצא נתחיל את השלב החשוב ביותר והוא:
לצאת מהסרטים!
להתחיל ולראות בדיוק איפה אנחנו נמצאים, שזו פחות או יותר הכוונה של הלוצטו (המסילת ישרים) בכותבו:
"והנה ירמיהו היה מתאונן על רע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע המידה הזאת, שהיו מעלימים עיניהם ממעשיהם בלי שישימו לב לראות מה הם, להיעשות אם להיעזב? ואמר אליהם (ירמיה ח, ו): "אין איש נחם על רעתו לאמור וגו' כולה שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה",והינו, שהיו רודפים והולכים במרוצת הרגלם ודרכיהם מבלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים והדרכים ונמצא שהם נופלים ברעה בלי ראות אותה."
כמו חניך שלי שבאה אליי וסיפר שלי שהוא מדריך בסניף של בני –עקיבא והוא הכיר שם מישהי נחמדה והם מדברים על דברים גבוהים כאלה ולומדים ביחד 'אורות' והוא מרגיש שהיא, איך לומר את זה, ממש משפיעה עליו לטובה, היא ממש מחזקת אותו...
אחרי שהתאוששתי מהרגע המרגש, שאלתי אותו אם הוא מוכן שגם סבתא שלי בת השמונים ושש תלמד איתו 'אורות' והיא תעשה את זה אפילו הרבה יותר טוב מהחברה שלך, אופס, סליחה, מהמדריכה שמחזקת אותך, מה אומר?
הוא קצת חשב, ואמר לי שנראה לו, בלי לפגוע או משהו כן,שהוא יוותר על ההצעה הנדיבה...
למה?
שאלתי אותו, נעלב,'מה איכפת לך?'
הרי אמרת שהלימוד איתה מחזק אותך נכון?
הוא הנהן בראשו
אז מה הנפקא מינה, מה ההבדל, אם זו המדריכה שמדריכה איתך ביחד, שהיא ניראת כמו פרסומת של איב סאן לורן (ראוי לציין שגם אני וגם הוא יודעים שהוא היה מוכר ת'נשמה של אמא שלו בשביל להוציא ממנה עוד חיוך כזה, מאלה שממיסים אותו לגמרי...)לבין אם הלימוד שלך בנצנוצי נגה יהיה עם סבתא שלי?
אלא מה, כנראה שאחרי כמה מחשבות זה לא הלימוד שעושה לו את זה כמו אותה בת שמחזיקה בחן וביופי רב את הספר.
ואז אמרתי לו שמבחינתי באמת היה עדיף שהוא כבר היה אומר לי:
'תקשיב, יש לי בעיה, אני יוצא עם חברה שלי ואנחנו מעשנים נרגילה ביחד'
כי במצב כזה הבן אדם לא חי בסרט אלא מודע לזה שהוא במצב בעייתי מאוד.סימן קריאה.
ואילו הוא היה בטוח עד שהוא דיבר איתי שעוד מעט וגם המלאכים וחיות הקודש מצטרפים ללימוד שלו ושל הגריל פרנד שלו, תוך כדי ספיקת כפיהם בהתמוגגות יתירה.
אז סגרנו?
השלב הראשון והכל כך חשוב בעבודת ה' בכלל ובמקרה הזה של שמירת המחשבה והעיניים בפרט הוא לדעת מאיזה מקום מגיע כל מחשבה או החלטה:
האם ממקום טוב, אמיתי שבאמת רוצה להתקרב לקב"ה?
או שזה אולי היצר הרע שלך שדפק מכות לאיזה קשיש נחמד שנזדמן בדרכו והרים לו ת'זקן ואת המקל סבא שלו, כדי שתחשוב שאליהו הנביא התגלה אליך.
ובשביל שתצא מכל המכתב הזה באמת עם משהו נחלק את זה לכמה נקודות
נקודה ראשונה:
תירגע.
קח נשימה ארוכה ארוכה, תנשום עמוק ותוריד הילוך.
עשית את זה?
יופי, עכשיו תנשום עוד פעם.
זה לא סתם שהחיפזון מהשטן.
היצר תמיד בא לנו בבומים!
מהר, כאן ועכשיו!
הלו? מה קרה, מלחמה?
לאט...אנחנו לא חיות.
תתרגל בכלל בחיים שלך להיכנס למהלך של נחת.
רוגע.
ממילא אחר כך תדע שההחלטות שאתה הולך לקבל אמורות לעבור מסננת טובה יותר שתדאג שהם גם יהיו נכונות יותר.
נקודה שניה:
אתה מוציא את העצבות מחוץ למשחק!
לא משנה מה שקורה, עצבות היא לא אופציה!
לב נשבר....כן, רצוי, מומלץ.
אבל עצבות? נה נה נה!
ממש אבל ממש לא!
ואיך תדע אם אחרי הנפילות שלך אנחנו מדברים על לב נשבר או עצבות?
פשוט מאוד:
אם אתה נהיה משותק, לא מסוגל ולא בא לך לעשות כלום, אז אח שלי, נעים להכיר:
עצבות.
אוקי? אז מעכשיו אתה מתחיל את המלחמה מזה שגם אם נפלת ואתה מבואס רצח ובא לך לחנוק סוף סוף ועכשיו היא עת רצון את החתול של גברת שיפמן מהקומה ממעל....אתה לא נכנס לעצבות.
כי מה הוא בעצם רוצה היצר?
פשוט לשבור אותך. זה הכול.
לא מעניין אותו החטאים שלך!
ואל תיקח את זה אישי.
אתה יכול להיות בחור מאוד מאוד נחמד ואולי הוא אפילו יכיר אותך לאחותו, אבל הוא ממש לא בעניין של החטאים שלך.
מה הוא כן רוצה ממך?
עצבות...
וכמו שבאמצעות השמחה אנחנו יכולים להגיע לדבקות כזו בקב"ה שאף מצווה לא תקרב אותנו אליה, כך גם מקובלת האמרה
שכל החטאים כולם פוגמים פחות מעצבות אחת.
וזה לא סתם שכל העניין של חסידות ברסלב בנוי על יסודות השמחה.
כי שמירת הברית וכל העניין של המלחמה הזו, קשור באופן ישיר כמו חמצן למידת השמחה.
אתה עצוב, ממילא אתה דואג, נכנס למהלך שאין לך כבר מה להפסיד כי מה אתה בכלל, סתם אפס ותתחדש על הקבר החדש שהרגע חפרת לעצמך.
עכשיו רק נשאר לך לעצב אותו יפה ואתה מוכן...
אז נקודה הכרחית:
אנחנו מוחקים את העצבות מהלקסיקון שלנו.
אתה רואה שכמה שאתה לא מנסה זה פשוט קשה לך?
תחשוב על רכבת כבדה שדוהרת:
לוקח לה זמן לעצור נכון?
אז ככה זה גם כאן.
כל השטויות שאכלת במשך השנים...אלו דברים שצריכים זמן, סבלנות, לא להיבהל.
וגם אם נפלת, תזכור שאתה תמיד נמצא בעלייה!
כי את העלייה הבאה שלך כבר תתחיל ממקום הרבה יותר גבוה מאז הנפילה הקודמת.
הלאה.
נקודה שלישית:
השבה אל הלב.
בעבודת ה' אין לנו קיצורי דרך!
גם אתה וגם אני יודעים שזה לא שמעכשיו אתה באמת גמרת עם העצבות.
מה לעשות, עוד לא גילינו את הכפתור האדום שבאמצעותו אנחנו יכולים להרגיש כמו שאנחנו חושבים.
'וידעת היום'...קודם כל אנחנו צריכים להכיר בשכל שככה הדברים באמת אמורים להראות ואחר כך מתחיל בעצם המשחק האמיתי:
תהליך ההשבה אל הלב.
זה ייקח זמן, יהיו המון קשיים, לפעמים תתחרפן לגמרי! אבל אז אתה יכול לדעת בוודאות שאתה בדרך הנכונה.
הרבה יותר קל לגלוש מהחרמון למטה מאשר לטפס אליו בחזרה.
חוצמזה ככה זה בחיים, כל הדברים החשובים והיפים באמת לוקחים זמן:
רק מה, מרוב שהתרגלנו לעשות הכול מהר, מזון מהיר,הכול מהיר, שכחנו כמה דברים בדרך.
בשביל שהפיצה תרד לעולם, מספיקים לה כמה דקות
לאמא שלך לקח קצת יותר זמן בשביל להביא אותך לעולם.
ועבודת ה'? היא כל החיים...
לבנות את העולם הבא שלך, זה דבר מורכב. אבל שווה כל רגע וטיפה של מאמץ.
נקודה רביעית:
כמו כל דבר בחיים גם כאן יש לנו הוראות יצרן.
אומרת לנו הגמרא בקידושין (בדף ל' ע"ב):
כך הקב"ה אמר להם לישראל, בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר הלא אם תטיב שאת. ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר לפתח חטאת רובץ, ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר ואליך תשוקתו, ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשל בו.
כתבת שלא לכתוב לך תשובות שלא עוזרות לך כמו ללכת ללמוד תורה אבל איך שלא תהפוך את זה אתה צריך לדעת:
שרק זה יעזור לך!
כי אנחנו לא עוסקים כאן במה מוצא חן או מה לא, מה בראש ומה פחות...
זה לא העניין בכלל
אומרים לך שאם תעביר באמצע נסיעה של מאה עשרים קמ"ש במכונית שלך את ההילוך לרוורס, האוטו יתהפך,אז אתה לא עונה להם:
'עזבו אותי מהבולשיט הזה...אל תחפרו לי, לא מעניין אתי...'
אתה פשוט עושה את זה, אתה פשוט יודע שאתה לא מעביר הילוך.נקודה.
גם כאן,אנחנו לא עוסקים עכשיו במה נראה ומה לא, אלא בדיוק בהוראות יצרן
הקב"ה ברא אותנו והוא יודע בדיוק מה יוכל לעזור נגד הדבר הזה ולכן אנחנו הולכים לעשות את זה.
איך לעשות, כמה לעשות ומה לא לעשות?
זה כבר משהו אחר, אבל בגדול הכיוון הוא להעסיק את המוח שלנו כל הזמן בדברים של קודש, בתורה מהסיבה הפשוטה:
יש לתורה, לגמרא, כוח סגולי.
האם אנחנו יודעים איך זה עובד?
בוודאי.
האם זה חשוב עכשיו?
לא. כי גם לוחמי שייטת 13 לא חושבים באמצע מבצע פשיטה:
'וואלה, באמת מעניין איך המעוף הבליסטי של הכדור הזה פועל?'
הם פשוט סוחטים את ההדק!
ככה גם אנחנו.
מה שכן חשוב עכשיו זה שאם כתוב בתורה שזה עובד, אז זה עובד
וכמו שידוע ומקובל גם כאן נלך לפי הכלל של:
מרביצים לך תברח, נותנים לך תיקח.
ועכשיו הקב"ה כתב לך בתורה עצות איך לכבוש את היצר שלך אז פשוט תיקח.
נקודה חמישית:
ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
אל תחכה שהיצר יבוא אליך, כי כשהוא יבוא אז זה כבר לא תהיה שאלה של 'אם תיפול' אלא רק של 'מתי תיפול'
קח דף ועט ותעשה לך סקיצה של הלוח זמנים שלך
עבודה קשה אבל גם לפני שמטוס מקבל אישור המראה הוא עובר אלף ואחד בדיקות.
תראה בדיוק מה אתה עושה מבחינת הלוח זמנים שלך
כל מקום שאין לך בו מה לעשות תקיף אותו בעיגול שחור
אלו הם זמני הפורענות שלך, הרגעים שהיצר הרע הולך לשחק במגרש הביתי שלו
וכמו שגם אתה יודע,יש הבדל גענק בין משחק בית למשחק חוץ.
תחשוב איך אתה יכול להפחית לך כמה שיותר את נקודות החולשה שלך.
יש לך בבית חיבור לאינטרנט?
שים רימון.
קשה לך להישאר עם האינטרנט לבד ולא ליפול?
תדאג לא להיות לבד.
טלוויזיה, כבלים, ללכת עם החגבר'ה מהסניף לסרט, לעבור ברחוב ולשטוף עם העיניים כל דבר שזז, כל הדברים האלו הם חמצן ליצר שלך.
אתה לא יכול לבוא ולהגיד אני לא שם קצוץ ואחר כך לשבור ת'ראש ולא להבין למה אתה נופל.
היצר שלך בעיקרו הוא דבר בריא, דבר גבוה שאמור להמשיך את שלשלת הדורות שלנו, לחבר אותך לנצח, ובדיוק בשביל זה הוא כל כך עוצמתי,התפקיד שלך הוא לשמור עליו כדי שתוכל להבטיח את האושר שלך.
שומע?
אנחנו לא עוסקים כאן בפילוסופיה יוונית אלא בתכלס!
רוצה להיות מאושר, ואל תגיד עוד אלף שנה.
כאן ועכשיו?
תתחיל לפעול לפי הוראות היצרן.
נקודה שישית:
תפילה, תפילה, ועוד פעם תפילה.
דבר איתו, עם אבאל'ה שלך.
תספר לו כמה קשה לך, כמה שאתה לא יכול יותר.
זה ביחד עם לימוד גמרא בעיון (סגולה בדוקה ומנוסה) אין לך מושג כמה שזה עוזר.
תחשוב על כל המילים האלו שאתה אומר בשעת הנחת תפילין:
וציוונו להניח על היד שהיא כנגד הלב, לשעבד בזה תאוות ומחשבות ליבנו לעבודתו יתברך שמו. ועל הראש כנגד המוח, שהנשמה במוחי. ועם שאר חושי וכוונותי יהיו משועבדים כולם לעבודתו יתברך שמו. ומשפע מצוות תפילין יהיה עלי שפע קודש ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא ועוון כלל, ושלא יפתנו ולא יתגרה בנו יצר הרע ויניחנו לעבוד את ה` כאשר עם לבבנו ...."
אילו מילים ענקיות!
ממש לקחו את המחשבות שלך, את מה שאתה כל כך רוצה ופשוט כתובו לך הכול. רק תכוון.
וכן גם באהבה רבה...פשוט יש לך כאן הזדמנות לשדרג את עבודת ה' שלך, את התפילה שלך בצורה אמיתית ומהותית.
קח את הנפילות האלו ותראה איך שאתה מגיע באמצעותם למקום הרבה יותר גבוה מזה שהיית בו קודם.
נקודה שביעית וממש חשובה:
המחשה.
אם אתה קורא שהחטא הזה פוגם בעולמות ולא מתחיל לחשוב על זה, אז כל המשפט הזה פשוט יישאר בגדר...משפט.
תמחיש את הדברים.
תחיה לך אותם!
תתחיל לחשוב מה היית מרגיש אם היו אומרים לך שאדם שאתה ממש אוהב הולך למות בגלל החטאים שלך.
כל הפיגועים שפוקדים אותנו, כל האסונות, מה היית מרגיש אם היו אומרים לך שאת זה כל החטא שלך גרם?
כמו אדם שהוא מת מרעב ואומרים לו שעוד מאה מטר יש שווארמה משהו ליגה
הבן אדם עומד בתור, כולו מת לאכול כבר, ואז רגע לפני שהוא דופק ת'ביס אומרים לו:
דרך אגב, אתה יודע שזה בשר חזיר...
תוך שנייה הוא מקיא הכול
אבל רגע, לא היית לפני כן רעב?
עבר לו
תנצל את הדמיון שלך.
ובדיוק אותו הדבר לצד החיובי:
איזה אושר הולך להיות לך בגלל השמירת עיניים שלך.
התאהבת פעם במישהי?
חלמת איך היית רוצה את אשתך?
תחשוב שהקב"ה בא אליך עם הבטחה ואומר לך:
אם אתה הולך לשחק אותה בדבר הזה של שמירת העיניים, אני אישית אדאג להביא לך מישהי...שלא חלמת אפילו שתוכל להשיג אותה בתור אשתך.
עליו.
ושהריבונו שלך עולם מבטיח לך, זה כבר נשמע אחרת לגמרי...
תבין שזה באמת האינטרס שלך.
ממש כאילו חבר שלך אומר לך בקור של מינוס עשר מעלות:
אחי, בא לך לשחק קצת בחוץ?
היית מסתכל עליו במבט שואל:
ת'רוצה תאכפה לפנים עכשיו או אחר כך?
אבל אם הוא היה אומר לך:
'בואנ'ה אחי, יש כאן בחוץ שטרות של 200$ משהו מטורף! ת'בא?'
מינוס עשר מעלות, קר או לא, היית תוך חצי דקה בחוץ משתדל לאסוף ה כ ו ל.
אז תזכור:
המחשה, דימיון, ולחיות את הדברים.
היצר הזה הוא רק בשבילך.
והנה טוב מאור זהו יצר הרע.
מצד האמת אין מושג כזה יצר רע, כי גם היצר הרע הוא מלאך ששמח ורוצה שתתעלה על ידי שתתגבר עליו.
פשוט תקרא את כל המשפט:
בראתי יצר הרע...
והחדשות הטובות:
בראתי לו תורה תבלין.
לפי המכתב שלך רואים שיש לך ברוך ה' באמת הרבה כוחות
בוא ותעזור לקב"ה לעזור לך, תפתח לו פתח קטן אבל אמיתי, עמוק, פנימי.
'והבא לטהר מסייעין בידו'.
וזכור את מה שר' מנחם מנדל מקוצק אמר:
"העולם חושב ששבע ייפול צדיק וקם, הפשט שלמרות השבע נפילות הוא קם
ואני אומר לכם, שלא למרות השבע נפילות הוא קם, אלא בגלל השבע נפילות הוא קם"
גם החפץ חיים לא נהיה החפץ חיים ביום אחד.
ועל זה אמר ר' חיים מוולז'ין, שאדם ידע שבתחום שהכי קשה לו, שם עומד הניסיון שלו בעולם ובאותו התחום הוא גם יוכל הכי להצליח ולהתעלות.
ובמקרה שלך אין שאלה בכלל, אתה שייך לקדושה ולכן כל כך חשוב שבאמת תשמור עליה.

בשורות טובות ושבת שלום

אבינעם
Avinoam811@gmail.com